Facebook
פרוקטוז הינו חד סוכר בעל שישה פחמנים, נוסחתו הכימית הינה C6H12O6.
פרוקטוז נחשב לסוכר הפירות, למרות שפירות מכילים בנוסף גם גלוקוז וסוכרוז – דו סוכר המורכב מגלוקוז ופרוקטוז.
 
מקורות תזונתיים: פירות באופן כללי, כגון: תפוחי עץ, בננות, אפרסקים, תאנים, תמרים, שזיפים, תפוזים, ירקות כגון: סלק, גזר, פלפל אדום, בצל, בטטה, קנה סוכר, דגנים: תירס.
 
פרוקטוז נספג באופן ישיר במעי אל הכבד. רוב כמות הפרוקטוז אשר מגיעה אל הכבד נשארת בכבד ואינה עוברת אל שאר רקמות הגוף, להבדיל מגלוקוז, אשר עובר ממערכת העיכול אל הכבד ומשם רוב  גלוקוז עובר אל זרימת הדם הפריפרית.
 
בכבד פרוקטוז עשוי לעבור המרה לשומנים  - טריגליצרידים ובאופן עקיף המרה לגלוקוז.
 
אי סבילות לפרוקטוז
ישנם אנשים אשר אינם מסוגלים לספוג את הפרוקטוז באופן תקין מהמעי אל הדם. במקרה שכזה פרוקטוז מצטבר במעי הדק וגורם לתופעות לוואי דומות לאי סבילות ללקטוז – כאבי בטן, שלשול וגזים.
 
 
בצורתו המזורחנת פרוקטוז הינו חד סוכר בעל תפקיד עיקרי במספר רב של ריאקציות ביוכימיות כגון: גליקוליזה ומעגל הפנטוז פוספט.  
 
ספיגת פרוקטוז במערכת העיכול                                                 

המקור לפרוקטוז הינו פרוקטוז חופשי במזונות שונים כגון פירות, אך מקור נפוץ יותר הינו סוכרוז – סוכר. סוכרוז הינו דו סוכר אשר מורכב מגלוקוז ופרוקטוז. סוכרוז קיים בכמויות שונות בפירות, אך מתקבל מהתזונה בכמויות גדולות על ידי שתיית משקאות ממותקים, מאפים מתוקים, ממתקים, חטיפים ועוד.
 
סוכרוז ופרוקטוז אשר נצרכים מהמזון אינם עוברים עיבוד כל שהוא בחלל הפה או הקיבה.
ברירית המעי הדק קיים אנזים בשם סוכראז, אשר מפרק את הסוכרוז לגלוקוז ופרוקטוז. 
 
ספיגת הפרוקטוז אל תאי המעי מתבצעת על יד טרנספורטר – נשא, בשם GLUT -5.
ספיגת גלוקוז אל תאי  המעי מתבצעת על ידי נשא נתרן / גלוקוז Sodium – Glucose transporter.
 
גם פרוקטוז וגם גלוקוז מופרשים מתאי המעי לזרימת הדם הפורטלית דרך GLUT- 2.
מטבוליזם של פרוקטוז                                                              

לאחר ספיגתו, פרוקטוז עובר מזרימת הדם הפורטלית ישירות אל הכבד. פרוקטוז עובר מטבליזם בעיקר בכבד, אך גם ברקמות נוספות כגון רקמת שריר ומוח.
 
פרוקטוליזיס – Fructolysis
בכבד פרוקטוז עובר זרחון לפרוקטוז 1 פוספט על ידי האנזים פרוקטוקינאז - Fructokinase. תגובה זו אינה הפיכה וצורכת מולקולת ATP  לשם קבלת קבוצת הפוספט.
 
מולקולת הפרוקטוז 1 פוספט עוברת "חיתוך" והמרה על ידי האנזים אלדולאז B  - Aldolase לשתי מולקולות בנות 3 פחמנים: גליצראלדהיד – Glyceraldehyde ו – דהידרוקסיאצטון פוספט – Dihydroxyacetone phosphate.
 
השתלבות במסלול הגליקוליזה – הכנת מולקולות גליצראלדהיד – 3  - פוספט
מולקולת הדהידרוקסיאצטון פוספט שנוצרת בתגובת האלדולאז B  זהה לזו שנוצרת במסלול הגליקוליזה, אולם מולקולת הגליצראלדהיד צריכה לעבור זרחון על ידי האנזים טריוז קינאז – Triose kinase למולקולת גליצראלדהיד – 3  - פוספט – Glyceraldehyde – 3 – phosphate.
מולקולת הדהידרוקסיאצטון פוספט עוברת המרה לגליצראלדהיד – 3  - פוספט על ידי האנזים טריוז פוספט איזומראז – Triose phosphate isomerase.
מולקולות לגליצראלדהיד – 3  - פוספט משתלבות במסלול הגליקוליזה ועוברות מספר שלבים אנזימתיים ליצירת פירובט – התוצר הסופי של תהליך הגליקוליזה.

מטבוליזם של פרוקטוז "עוקף" תהליכי בקרה
אמנם תוצרי המטבוליזם של פרוקטוז משתלבים עם תהליך הגליקוליזה, אך להבדיל מגלוקוז – מטבוליזם של פרוקטוז עוקף תהליך בקרה חשוב – PFK-1.

 
תהליך ניצול גלוקוז לאנרגיהגליקוליזה, מתבצע במספר שלבים. אחד השלבים הראשונים הינו המרת פרוקטוז – 1 פוספט לפרוקטוז – 1,6 ביספוספט על יד האנזים פוספו פרוקטוקינאז – 1 - Phosphofructokiase-1 –PFK-1. פוספו פרוקטוקינאז מהווה נקודת בקרה מרכזית לוויסות קצב הגליקוליזה. מספר מטבוליטים בתא עשויים לעקב או לזרז את הגליקוליזה, כאשר הגורם החשוב ביותר הינו רמת האנרגיה בתא. פעילות האנזים PFK-1 מזורזת על ידי נוכחות AMP ופרוקטוז 2,6 ביספוספט ומעוכבת על יש נוכחות ATP, ציטראט ויוני +H.

צריכת כמות גדולה של פרוקטוז ומעקף נקודת הבקרה של PFK-1 יגרמו להצטברות מטבוליטים כגון גליצראלדהיד – 3  - פוספט. הצטברות טריוזות – חד סוכרים בעלי שלושה פחמנים בכבד גורמת לניצולן למסלולים מטבוליים נוספים באופן משמעותי, כגון: גלוקונאוגנזה, יצירת גליקוגן, ייצור טריגליצרידים ותהליך הזרחון החמצוני.

 


פרוקטוז - Fructose

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום