ריכוז חומצות השומן הבינוניות בשמן הקוקוס עומד על כ – 62% ( 1 ).
מבין חומצות השומן הרוויות המרכיבות את שמן הקוקוס, 3 חומצות שומן הינן חומצות שומן בינוניות שרשרת. החומצה הלאורית מהווה כ - 47.5% מתכולת השמן, החומצה הקפרילית 7.8% החומצה הקפרית 6.7%.
האם צריכת שמן קוקוס תורמת לירידה במשקל?
רוב השמנים מכילים אחוז גבוה של חומצות שומן ארוכות שרשרת. חומצות שומן אלו אינן מסיסות בדם ועוברות "אריזה" בחלקלקים אשר נקראים כילומיקרונים. הכילומיקרונים נעים מהמעי אל מחזור הלימפה ומשם אל זרימת הדם ההיקפית ולבסוף מגיעים אל הכבד.
 
חלק גדול מחומצות השומן המרכיבות את שמן הקוקס הינן חומצות שומן בינוניות שרשרת אשר יכולות להיספג ישירות אל הכבד.
על מנת שנוכל להתייחס להשפעת צריכת שמן קוקוס על תחושת שובע וירידה במשקל, יש להבדיל בין מחקרים אשר בדקו את השפעת שמן הקוקוס – אשר מכיל חומצות שומן בינוניות, לבין מחקרים אשר בדקו ישירות את השפעת השימוש בחומצות שומן בינוניות כאשר ניתנו בהכנה מרוכזת – ללא השפעת חומצות שומן אחרות. 
 
 
מחקרים אשר בדקו את השפעת צריכת חומצות שומן בינוניות על תחושת שובע, חמצון שומן וירידה במשקל הראו תוצאות חיוביות בנוגע לשימוש בתוסף MCT -Medium-chain triglycerides.
מחקרים אלו בוצעו כאשר נתנה לנבדקים לעקוב אחר דיאטה דלת קלוריות – לעיתים 1200 קלוריות אך במקרים מסוימים אף דיאטות דלות יותר בין 550 – 800 קלוריות. הרכב הדיאטות שווה מבחינת הרכב פחמימות, חלבונים ושומנים, פרט להחלפת הרכב השומן – בקבוצת המחקר הרכב השומן הכיל חומצות שומן בינוניות ואילו בקבוצת הביקורת הרכב השומן הכיל חומצות שומן ארוכות שרשרת.
 
מחקרים אלו מראים כי כאשר מדובר באנשים בעלי דרגת השמנה 2  - BMI>30, במשתתפים אשר קיבלו מתן של חומצות שומן בינוניות שרשרת אכן נצפה שינוי בהרכב הגוף: ירידה במשקל, ירידה בהיקף המותניים, שינוי זה אמנם היה בעל משמעות סטטיסטית, אך בפועל מדובר בשינוי שאינו משמעותי בהתחשב בעובדה שהמשתתפים היו במצב של גרעון קלורי.
 
במטה אנליזה אשר נכללו בה מחקרים קליניים מבוקרים  ( 2 ), נמצא כי לאחר שלושה שבועות של צריכת חומצות שומן בינוניות שרשרת  - MCT -Medium-chain triglycerides, הפחיתו המשתתפים במחקרים כ – חצי קילוגרם בממוצע 0.51-  P<0.001.  הירידה הממוצעת בהיקף המותניים הייתה כסנטימטר וחצי – 1.46   P<0.001.
הירידה הממוצעת בהיקף הירך הייתה כ -
– 0.76 ס"מ  -  -0.76 -   P<0.002. 

יש לשים לב  כי האמור  לעיל מתייחס לצריכת חומצות שומן בינוניות שרשרת  - MCT -Medium-chain triglycerides. היות ושמן קוקוס מכיל כ – 62% חומצות שומן בינוניות שרשרת, מאמרים רבים אשר תומכים בשימוש בשמן קוקוס למטרות הרזייה מצוטטים מחקרים אשר בדקו באופן ישיר את השפעת חומצות שומן בינוניות שרשרת או מחקרים בחיות מעבדה.
 
מחקר אשר ערך השוואה בין צריכת חומצות שומן בינוניות שרשרת  לבין שמן קוקוס מצא כי שימוש בחומצות שומן בינוניות שרשרת  יעיל יותר מאשר צריכת שמן קוקוס מבחינת ההשפעה על תחושת השובע ( 3 ).
 
מחקר את השפעת צריכת שמן קוקוס במתבגרים בעלי דרגת השמנה – BMI – מעל אחוזון 85, לא מצא שינוי משמעותי בתחושת השובע והגברת קצב שריפת הקלוריות לאחר אכילה ( 4 ). 


מחקר נוסף אשר בדק את השפעת צריכת שמן קוקוס ב – 12 נשים לאחר גיל המנופאוזה, לא מצא שינוי משמעותי ביחס כולסטרול כללי ל – HDL, כמו כן לא נמצא שינוי משמעותי בהרכב הגוף ( 5 ).
 
מסקנה – צריכת שמן קוקוס עשויה לגרום לירידה צנועה במשקל ובהיקפים. יש לזכור שכמו כל שמן, גם שמן הקוקוס מכיל קלוריות. שימוש נלהב בשמן קוקוס מתוך רצון לירידה במשקל, עשוי לגרום לעליה במשקל  - אם לא תקפידו על הכמות.   
 
 
האם צריכת שמן קוקוס תורמת לירידה ברמת הכולסטרול ולהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם?
רמת הכולסטרול הכללי בדם הינה שקלול של רמת הכולסטרול הטוב" – HDL, "הכולסטרול הרע" – LDL ורמת הטריגליצרידים בדם.
 
לצריכת שמן מכל סוג שהוא עשויה להיות השפעה מורכבת על רמת הכולסטרול בדם. כלומר עשויה להיות עליה רצויה ברמת  הכולסטרול הטוב" – HDL אך גם עליה שאינה רצויה ברמת  "הכולסטרול הרע" – LDL ועליה ברמת הכולסטרול הכללי. לא  ניתן לבודד רק את העלייה ברמת "הכולסטרול הטוב" – HDL אלא יש להתייחס ליחס בין הכולסטרול הכללי לבין רמת ה – HDL.
שמן הקוקוס מכיל חומצות שומן רוויות – החומצה הפלמיטית, הלאורית, מירסטית וסטארית. לחומצות שומן אלו יש השפעה לרעה על רמת , "הכולסטרול הרע" – LDL ועל רמת הכולסטרול הכללי ( 6,7 ).
יחד עם זאת, מחקרים אשר בוצעו בבעלי חיים תומכים בהשערה שלצריכת שמן קוקוס יש השפעה מטיבה על רמות שומנים בדם, כלומר עליה ברמת ה – HDL וירידה ברמת ה – LDL ורמת הכולסטרול הכללי ( 8,9,10,11 ).  
 
מחקרים קליניים איכותיים בבני אדם בנושא זה חסרים. המחקרים הקיימים אשר בדקו את השפעת צריכת שמן הקוקוס על רמת השומנים בדם מראים תוצאות סותרות.
 
במחקר אשר בדק את השפעת הצריכה היומית של 15 מ"ל שמן קוקוס, נמצא שצריכת שמן הקוקוס גרמה לעליה של 5.74 מ"ג / דצ"ל ברמת ה – HDL ללא עליה ברמת ה – LDL ורמת הכולסטרול הכללי. במחקר השתתפו 32 גברים ונשים בריאים בני 18 – 25. המחקר היה מחקר קליני אקראי מוצלב וכלל תקופת טיפול בעלת 8 שבועות עם שמונה שבועות מרווח בין הטיפולים (  12 ).
 
במחקר אשר בוצע בברזיל, אשר כלל 92 חולי לב בני 7.7 ± 62.4, נמצא כי צריכה יומית של 13 מ"ל שמן קוקוס גרמה לעליה של 7.4 ± 3.1 מ"ג / דצ"ל ברמת ה – HDL. במחקר נצפתה עליה זניחה ברמת אפופרוטיאן - B  -apoprotein – ללא עליה ברמת ה – LDL ורמת הכולסטרול הכללי ( 13 ).  

במחקר אשר בוצע בהודו ב - 70 משתתפים בני 35 – 65  חולי סוכרת, אשר מתוכם 35 משתתפים צרכו שמן קוקוס, נמצא שצריכת שמן קוקוס לא שינתה באופן משמעותי את רמת השומנים בדם ( 14 ). 
 
במחקר אשר השתתפו בו נשים לאחר גיל המנופאוזה, נערכה השוואה בין צריכת שמן קוקוס לבין צריכת שמן זית או שמן חריע, מבחינת השפעת שמנים אלו על רמת השומנים בדם. במחקר נמצא שלאחר צריכת שמן קוקוס הייתה אמנם עליה ברמת ה – HDL
7.5 ± 6.6 מ"ג / דצ"ל אך במקביל נצפתה עליה של 16 ± 13.5מ"ג / דצ"ל ברמת ה – LDL ועליה של 22.8 ± 18.2 מ"ג / דצ"ל ברמת הכולסטרול הכללי, כך שלמעשה לצריכת שמן קוקוס לא הייתה השפעה משמעותית על יחס הכולסטרול הכללי לבין רמת ה – HDL  ( 5 ).
 
 
במחקר בו נבדקה החלפת שמן קוקוס בשמנים בעלי אחוז גבוה יותר  של חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות, נמצא שהפחתת צריכת שמן קוקוס גרמה לעליה ברמת ה – HDL והפחתה ברמת ה – LDL וברמת הכולסטרול הכללי ( 15 ).

בהתחשב בעובדה שמעל ל – 90% מתכולת השומן בשמן הקוקוס הינו שומן רווי, לא מפתיע שרוב המחקרים אשר בדקו את השפעת צריכת שמן קוקוס על פרופיל השומנים בדם מצאו כי לכל היותר לא נצפתה השפעה לטובה או שנגרמה במקביל לעליה ברמת ה – HDL עליה ברמת ה – LDL. תוצאות אלו עומדות בקנה אחד עם ההנחה המקובלת שצריכת שומן רווי גורמת לעליה ברמת ה – LDL ולעליה ברמת הכולסטרול הכללי
( 16,17 (.
1. Orsavova J. Fatty Acids Composition of Vegetable Oils and Its Contribution to Dietary Energy Intake and Dependence of Cardiovascular Mortality on Dietary Intake of Fatty Acids. Int J Mol Sci. 2015.
 
2. Mumme K, Stonehouse W. Effects of medium-chain triglycerides on weight loss and body composition: a meta-analysis of randomized controlled trials. J Acad Nutr Diet. 2015 Feb;115(2):249-63.
 
3. Kinsella R, Maher T. Coconut oil has less satiating properties than medium chain triglyceride oil. Physiol Behav. 2017 Oct 1;179:422-426.
 
4. LaBarrie J, St-Onge MP. A coconut oil-rich meal does not enhance thermogenesis compared to corn oil in a randomized trial in obese adolescents. Insights Nutr Metab. 2017;1(1):30-36.
 
5. Harris M, Hutchins A. The Impact of Virgin Coconut Oil and High-Oleic Safflower Oil on Body Composition, Lipids, and Inflammatory Markers in Postmenopausal Women. J Med Food. 2017 Apr;20(4):345-351.
 
6. R P Mensink, M B Katan. Effect of dietary fatty acids on serum lipids and lipoproteins. A meta-analysis of 27 trials. Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology. 1992;12:911-919.
 
7. Denke MA, Grundy SM.. Comparison of effects of lauric acid and palmitic acid
on plasma lipids and lipoproteins. Am J Clin Nutr. 1992 Nov;56(5):895-8.
 
 
8. Nevin K & Rajamohan T.Beneficial effects of virgin coconut oil on lipid parameters and in vitro LDL oxidation. Clinical Biochemistry 37 ( 2004): 830–5.
 
9. Nevin K & Rajamohan T (2008) Influence of virgin coconut oil on blood coagulation factors, lipid levels and LDL oxidation in cholesterol fed Sprague-Dawley rats. e-SPEN, the European e- Journal of Clinical Nutrition and Metabolism 3 ( 2008 ): 1–8.
 
10. Arunima S, Rajamohan T. Influence of virgin coconut oil-enriched diet on the transcriptional regulation of fatty acid synthesis and oxidation in rats - a comparative study. Br J Nutr. 2014 May 28;111(10):1782-90.
 
11. Kamisah Y, Periyah V, et al. Cardioprotective effect of virgin coconut oil in heated palm oil diet-induced hypertensive rats. Pharm Biol. 2015;53(9):1243-9.
 
12. Chinwong S, Chinwong D, Mangklabruks A. Daily Consumption of Virgin Coconut Oil Increases High-Density Lipoprotein Cholesterol Levels in Healthy Volunteers: A Randomized Crossover Trial. Evid Based Complement Alternat Med. 2017.
 
13. Diuli A. Cardoso, Annie S. B, et al. A coconut extra virgin oil-rich diet increases HDL cholesterol and decreases waist circumference and body mass in coronary artery disease patients. Nutr Hosp. 2015;32(5):2144-2152.
 
14. Sabitha, P., Vaidyanathan, K., Vasudevan, D.M. and Kamath, P. Comparison of Lipid Profile and Antioxidant Enzymes among South Indian Men Consuming Coconut Oil and Sunflower Oil. Indian Journal of Clinical Biochemistry. 2009, 24, 76-81.
 
 
15. Mendis S, Samarajeewa U, Thattil RO. Coconut fat and serum lipoproteins: effects
of partial replacement with unsaturated fats. Br J Nutr. 2001;85:583–589.
 
16. Hooper L, Martin N, Abdelhamid A, Davey Smith G. Reduction in saturated fat intake for cardiovascular disease. Cochrane Database Syst Rev. 2015 Jun 10; (6)
 
17. Mensink RP1, Katan MB Effect of dietary fatty acids on serum lipids and lipoproteins. A meta-analysis of 27 trials.. Arterioscler Thromb. 1992 Aug;12(8):911-9.
 
18. Andrew P. Desbois. Potential Applications of Antimicrobial Fatty Acids in Medicine, Agriculture and Other Industries. Recent Patents on Anti-Infective Drug Discovery, 2012, 7, 111-122.
 
19. Yang HT, Chen JW, Rathod J, et al. Lauric Acid Is an Inhibitor of Clostridium difficile Growth in Vitro and Reduces Inflammation in a Mouse Infection Model. Front Microbiol. 2018 Jan 17;8:2635.
 
20. Shilling M, Matt L, Rubin E, et al. Antimicrobial effects of virgin coconut oil and its medium-chain fatty acids on Clostridium difficile. J Med Food. 2013 Dec;16(12):1079-85.
 
21. Verallo-Rowell VM, Dillague KM, Syah-Tjundawan BS. Novel antibacterial and emollient effects of coconut and virgin olive oils in adult atopic dermatitis. Dermatitis. 2008 Nov-Dec;19(6):308-15.
 
22. Evangelista MT, Abad-Casintahan F. The effect of topical virgin coconut oil on SCORAD index, transepidermal water loss, and skin capacitance in mild to moderate pediatric atopic dermatitis: a randomized, double-blind, clinical trial. Int J Dermatol. 2014 Jan;53(1):100-8.
 
23. Nafar F, Mearow KM. Coconut oil attenuates the effects of amyloid-β on cortical neurons in vitro. J Alzheimers Dis. 2014;39(2):233-7.
 
24. Nafar F, Clarke JP, Mearow KM.Coconut oil protects cortical neurons from amyloid beta toxicity by enhancing signaling of cell survival pathways. Neurochem Int. 2017 May;105:64-79.
 
25. Hu Yang I, De la Rubia Ortí JE, et al. COCONUT OIL: NON-ALTERNATIVE DRUG TREATMENT AGAINST ALZHEIMER´S DISEASE. Nutr Hosp. 2015 Dec 1;32(6):2822-7.
 
26. De la Rubia Ortí JE, Sánchez Álvarez C, et al. How does coconut oil affect cognitive performance in alzheimer patients? Nutr Hosp. 2017 Mar 30;34(2):352-356.
מקורות
כתבות ומאמרים אחרונים באתר
האם שמן הקוקוס יעיל במלחמה כנגד מיקרואורגניזמים?
השימוש בחומצות שומן כגורם אשר יכול להילחם במיקרואורגניזמים כגון חיידקים ופטריות ידוע כבר שנים רבות. חומצות שומן עשויות לגרום נזק לממבראנת תאי החיידקים, לשבש את ה – Ph בתאי החיידקים ולעכב את תהליכי ייצור האנרגיה  - זרחון חמצוני, בתאי החיידקים ופטריות
( 18 ).
שמן קוקוס מכיל חומצה לאורית אשר עשויה לשמש כגורם אנטימיקרוביאלי.
החומצה הלאורית יכולה לעכב שגשוג קלוסטרידיום דפיציל. קלוסטרידיום דפיציל הינו חיידק אשר נמצא במערכת העיכול באופן טבעי ללא תסמינים כל שהם. לאחר שימוש באנטיביוטיקה עשוי להיווצר שגשוג יתר של החיידק, אשר עשוי לגרום לכאבי בטן ושלשולים – עד למצב קשה ומסכן חיים. פעילות החומצה הלאורית עיכבה את שגשוג הקלוסטרידיום דפיציל בתאי עכבר אשר זוהמו בחיידק על ידי ייצור רדיקלים חופשיים ופגיעה בממברנת החיידק ( 19 ).
 
מחקר אשר בדק את השפעת שמן הקוקוס, אשר מכיל רכיבים רבים בנוסף לחומצה הלאורית נמצא שלשימוש בשמן הקוקוס בצורתו הטבעית לא הייתה פעילות אנטימקוביאלית כנגד קלוסטרידיום דפיציל. רק לאחר ששמן הקוקוס עבר תהליך פירוק על ידי ליפאז – אנזים אשר מפרק שומנים, נמצאה פעילות אנטימיקרוביאלית כנגד קלוסטרידיום דפיציל ( 20 ).


מחקרים אלו בוצעו בתנאי מעבדה. לא קיימים מחקרים אשר בדקו את השפעת צריכת שמן הקוקוס על חולים אשר סבלו מזיהום של קלוסטרידיום דפיציל. לא ניתן לדעת מה תהיה השפעת צריכת שמן הקוקוס במקרים אלו ועד כמה תהייה יעילה, שכן קלוסטרידיום דפיציל נחשב לחיידק אלים. המלצה לצריכת שמן קוקוס עשויה להיחשב במקרה זה כטיפול מונע אשר יכול להפחית את הסיכון להתפתחות קלוסטרידיום דפיציל לאחר קבלת טיפול אנטיביוטי.



טיפול בדרמטיטיס אטופית - Atopic dermatitis.  
דלקת עור אטופית היא מחלת עור דלקתית המתבטאת בהתקפי אקזמה, גרד ויובש בעור. המחלה נפוצה בעיקר בגיל הילדות אך קיימת גם אצל מבוגרים. קיימים שני מחקרים אשר בוצעו בחולי דרמטיטיס אטופית.
 
במחקר אשר בוצע על 26 חולי דרמטיטיס אטופית נמצא ששימוש בשמן קוקוס מסוג כתית היה עדיף על שימוש בשמן קוקוס רגיל במניעת שגשוג של סטפילוקוקוס אאוראוס ( 21 ).
 
במחקר אשר השתתפו בו 117 ילדים בגיל 1 – 13 שנים, אשר סבלו מדרמטיטיס אטופית בחומרה קלה עד בינונית, נבדקה השפעת הטיפול בשמן קוקוס לטיפול בשמן מינרלי. לאחר שימוש בשמן קוקוס ובשמן מינרלי למשך 8 שבועות, הייתה ירידה במדדי Mean SCORAD SCORing Atopic Dermatitis, במחקר נמצא ששימוש בשמן הקוקוס היה יעיל יותר  ( 22 ).

 
בשנים האחרונות שמן הקוקוס זכה לתהילה בעקבות טענות לגבי סגולותיו המיטיבות עם בריאות האדם: הפחתת רמת השומנים בדם, פעילות אנטי בקטריאלית, הפחתת תחושת השובע וקידום תהליך הירידה במשקל.
מהו שמן הקוקוס, האם יש יתרון בצריכת שמן קוקוס, או שמא מדובר בשיווק יעיל וחכם? 
כל זאת בכתבה הבאה.
האם צריכת שמן הקוקוס עשויה להועיל לחולי אלצהיימר  
אלצהיימר הינה מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, השכיחה בעיקר בקרב בני 65 ומעלה. המחלה מתחילה לרוב בפגיעה בזיכרון לטווח קצר ובהמשך הפגיעה מתקדמת לתפקודים קוגניטיביים נוספים עד למוות של תאי העצב במוח. מחלת האלצהיימר נגרמת עקב שקיעת חלבון בשם עמילואיד (Amyloid) ושבירת העמילואיד לשברים בגדלים שונים. שברים מסוג Aβ מתחברים יחדיו לגושים המכונים פלאקים עמילואידיים. שקיעת הפלאקים העמילואידיים מהווה את אחת הסיבות להיווצרות מחלת האלצהיימר.
שני מחקרים אשר בוצעו בתנאי מעבדה מראים כי חשיפת תאי עצב בעלי הסננה של בטא עמילואיד באופן ישיר עם שמן קוקוס, גורמת להארכת זמן ההשרדות.
במחקר פיילוט נחשפו תאי עצב באופן ישיר לשמן קוקוס ולבטא עמילואיד או לבטא עמילואיד לבדו. תאי העצב שנחשפו לשמן קוקוס ולבטא עמילואיד שרדו לפרק זמן ממושך יותר ( 23 ). במחקר נוסף נחשפו תאי עצב לשמן קוקוס ולבטא עמילואיד במספר אופנים. חלק מתאי העצב נחשפו לבטא עמילואיד ורק לאחר מכן בוצעה חשיפה לשמן קוקוס, לאחר שעה, לאחר 6 שעות ולאחר 24 שעות  - למשך 24 שעות. קבוצה נוספת של תאים נחשפה 24 שעות לשמן קוקוס ורק לאחר  לבטא עמילואיד. הטיפול האחרון היה היעיל ביותר מבחינת זמן הישרדות תאי העצב
( 24 ).
 
מאחר ושמן קוקוס עובר פירוק בגוף למרכיביו השונים ומאחר ולמוח יש מחסום בררני, תוצאות אלו אינן יכולות להצביע באופן ישיר על תועלת ישירה של צריכת שמן קוקוס, אלא על תועלת אפשרית.


שני מחקרים אשר בדקו את השפעת צריכת שמן קוקוס בכמות של 40 מ"ל ליום למשך שבועיים על חולי אלצהיימר דיווחו על תוצאות חיוביות מבחינת שיפור התפקוד היומי והזיכרון.  במחקר נבדקו המשתתפים לשם הערכת היכולת הקוגניטיבית, לאחר מכם חולקו המשתתפים לשתי קבוצות, כאשר לקבוצה אחת ניתן שמן קוקוס במינון של 40 מ"ל ליום. קבוצת הטיפול אשר קיבלה מינון יומי קבוע של שמן קוקוס הראתה שיפור מבחינת היכולת הקוגניטיבית ( 26  ,25 ).
 
קיימים מספר מצומצם של מחקרים בנושא ולא ברור מהי השפעת שמן הקוקוס על מחלת האלצהיימר. היות ומתן כמות יומית של 40 מ"ל של שמן קוקוס עשויה לגרום לעליה ברמת השומנים בדם, לא ניתן להמליץ על צריכת שמן קוקוס כאמצעי לטיפול במחלת האלצהיימר ללא מעקב רפואי. 




סיכום
ירידה במשקל - שמן קוקוס הינו שמן בעל תכולה גבוהה של חומצות שומן רוויות המהוות יותר מ – 90% מתכולת השמן. שמן הקוקוס מכיל חומצות שומן בינוניות אשר נספגות ישירות אל הכבד, להבדיל מספיגת שומן רגילה דרך מחזור הלימפה בכילומיקרונים. תכולת השמן בחומצות שומן בינוניות הינה מקור לאמונה כי צריכת שמן קוקוס תשפיע על תחושת השובע ותגרום לעליה מקבילה בייצור האנרגיה בגוף ומכך לירידה במשקל ובהיקפים. בפועל לא נמצאה השפעה חד משמעית על מנגון השובע ובחלק מהמחקרים מתועדת ירידה במשקל ובהיקפים, אך מדובר בהשפעה זניחה יחסית, מאחר ויש לקחת בחשבון כי במחקרים אלו המשתתפים נמצאו במשטר תזונה בעל גרעון קלורי. בנוסף ההשפעה הינה אישית ושונה בין גברים ונשים. צריכת שמן קוקוס למטרות ירידה במשקל אינה  מומלצת באופן כללי. אלו אשר רוצים בכל זאת לצרוך את שמן הקוקוס צריכים לקחת בחשבון שמדובר במזון בעל תכולת קלוריות גבוהה.
 
הפחתת רמת השומנים בדם - בנוסף לשימוש למטרות הרזייה, צריכת שמן הקוקוס מקודמת כאמצעי לאיזון והורדת רמות השומנים בדם. רוב במחקרים בפועל מצביעים על כך שצריכת שמן קוקוס עשויה אמנם להעלות את רמת ה – HDL אך במקביל לגרום לעליה ברמת ה – LDL ועליה ברמת הכולסטרול הכללי. לא ניתן להמליץ על צריכת שמן קוקוס כטיפול תזונתי למטרה זו.
 
השפעה אנטי מיקרוביאליות ובריאות העור – בשל תכולת החומצה הלאורית בשמן הקוקוס מיוחס לשימוש בשמן יכולת עיכוב והרג מיקרואורניזמים. מספר מחקרים מצביע על אפשרות שצריכת שמן הקוקוס לאחר מתן טיפול אנטיביוטי עשויה לעכב התפתחות חיידקים פתוגניים. באופן כללי ניתן להמליץ על צריכת שמן קוקוס, רצוי בשילוב נטילת פרוביוטיקה לאחר מתן אנטיביוטיקה.  
שני מחקרים אשר בדקו את השימוש בשמן הקוקוס על חולי דרמטיטיס אטופית מראים כי מריחת שמן קוקוס על העור עשויה להקל על התסמינים של המחלה. למרות שבנושאים אלו דרושים מחקרים נוספים, הטיפול בשמן הקוקוס נחשב לבטוח, כך שבהחלט ניתן לנסותו.
 
שיפור יכולת קוגניטיבית – מספר מצומצם של מחקרים אינו מספיק על מנת שנוכל להניח כי צריכת שמן קוקוס תגרום לשיפור במצבם של חולי אלצהיימר. נטילת מינון יומי השווה לכ – 3 כפות שומן קוקוס מצריך מעקב רפואי אחר רמת השומנים בדם.

 

האם שמן קוקוס באמת בריא?  

מהו שמן הקוקוס?
שמן הקוקוס מופק מקוקוס בדרכים שונות. חלקן מערבות תהליכי ייצור בחום ואילו חלקן בכבישה קרה.
שמן קוקוס המופק בכבישה חמה מופק מאגוז הקוקוס המיובש בשמש ומכונה קופרה.
השמן עובר תהליך של זיקוק, הלבנה והרחקת הריח. שמן זה זול יותר ונחשב לבעל איכות פחות טובה.
 
שמן איכותי יותר מופק מאגוז קוקוס טרי ללא ייבוש. דרכי הפקתו הינן כבישה חמה על ידי הרתחה או בכבישה קרה. השמן המופק בכבישה קרה נקרא שמן כתית והינו בעל צבע לבן ובעל ריח עדין.
 
שמן קוקוס מכיל כ – 92% שומן רווי והינו השמן בעל האחוז הגבוה ביותר של שומן רווי בהשוואה לשמנים נפוצים אחרים לשימוש:

כתבות בנושא תזונה













© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!