ביונקים, נוצרת חומצה לקטית כתוצר של תהליך הגליקוליזה, כאשר התוצר הסופי של הגליקוליזה, פירובט, מומר על ידי האנזים לקטט הידרוגנז – ללקטט.
מטרת הפיכת פירובת ללקטט הינה יצירת +NAD לשם יצירת גליצראלדהיד 3 פוספט.
חיידקים כגון לקטובצילוס מסוגלים להפוך מספר חד סוכרים כגון: גלוקוז, גלקטוז ואת הדו סוכר סוכרוז לחומצה לקטית.
בתעשייה משתמשים בחיידקים אלו להחמצה של מזונות שונים, לדוגמה: החמיצות ביוגורט נובעת מפירוק הלקטוז על ידי חיידקים לקטיים לחוצה לקטית. 
פעילות גופנית וחומצת חלב
בזמן פעילות גופנית חלה דרישה מוגברת לייצור אנרגיה. הגליקוליזה מספקת אנרגיה זמינה על ידי שבירת מולקולת גלוקוז לשתי מולקולות פירובט. פירובט עשוי להמשיך את דרכו אל מעגל קרבס או לעבור המרה על ידי האנזים לקטט דהידרוגנאז ללקטט.
 
כאשר קצב ייצור הלקטט שווה לקצב הפינוי, לקטט אינו מצטבר ברקמת השריר ובדם, כאשר קצב פינוי הלקטט איטי מקצב ייצור, מצטבר לקטט בשרירים ובדם.
 
השלב בו מצטבר לקטט בדם מכונה סף חומצת החלב או  הסף האנאירובי. הסף האנאירובי מהווה נקודת ציון לדרגת מאמץ או עצימות אשר מעבר לה תחול תשישות וחוסר יכולת להתמיד בביצוע פעילות גופנית לאורך זמן. 

השימוש החוזר של לקטט בכבד נקרא - מעגל קורי
חמצת לקטית
בעבר התייחסו לחומצה הלקטית כגורם אשר מגביר את כמות יוני ה – +H בתא השריר ובדם, כלומר גורם לעליה בחומציות השריר והדם – ירידה ב – Ph. ביצוע פעילות גופנית עצימה, ממושכת מעל סף חומצת החלב, גורמת לעליה בחומציות השריר נחשבת כמעכבת תהליכי ייצור אנרגיה – לדוגמה, מערכת את האנזים FPK, אחד מאנזימי הבקרה בגליקוליזה, בנוסף יוני ה – +H גורמים לתחושת צריבה וחוסר יכולת המשך ביצוע הפעילות הגופנית.
הצטברות יוני מימן בדם גורמת לעייפות מערכת העצבים ולעומס על מנגנון סתירת יוני המימן בדם.
 
כיום מצטברות עדויות ומתגבשת תיאוריה לפיה המושג חמצת לקטית אינו מושג מדויק.
לפי מאמרים אשר מפורסמים בנושא ייצור לקטט בתאי השריר אינו גורם באופן ישיר לייצור יוני מימן +H, אלא למעשה צורך יוני מימן +H. לפי גישה זו ייצור יוני המימן נובע מתהליכים המתרחשים במקביל לייצור הלקטט, כגון הידרוליזה של ATP, כך שלמעשה עליה בכמות הלקטט בשריר אכן מלווה בעליה בכמות יוני המימן המופרשים בתא, אך עליה זו אינה נובעת באופן ישיר ואין לייחס אותה ללקטט.  

מושגים

חומצה לקטית - Lactic acid

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום

 
חומצה לקטית נקראת גם חומצת חלב, הינה חומצה קרבוקסילית. בספרו ניתן למצוא התייחסות לחומצה לקטית או לקטט, כאשר חומצה לקטית מאבדת מימן, מתקבל יון הלקטט.












© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!