פיטוסטרולים
תפקיד פיטוסטרולים בצמחים                                               

צמחים מייצרים מגוון פיטוסטרולים, מבניהם סיטוסטרול וסטיגמאסטרול נמצאים בריכוז הגבוה ביותר. באופן דומה לכולסטרול בממברנת בעלי חיים, סיטוסטרול מווסת את נזילות קרומי התא וחדירותם. סטרולים צמחיים עשויים לווסת את פעילותם של אנזימים הקשורים לממברנת התא, הסתגלות לטמפרטורות שונות ולחסינות הצמח כנגד פתוגנים.
יצירת פיטוסטרולים                                                             

יצירת פיטוסטרולים מתבצעת עלי ידי שני מסלולים מטבוליים אפשריים: מסלול המוולונאט ומסלול הידוע גם בשם  - MEP/DOXP pathway.
התוצרים הסופיים של שני המסלולים הינם יחידות איזופנטניל פירופוספט (IPP) ודימתילאליל פירופוספט (DMAPP).

© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!
לאחר קבלתן, יחידות האיזונפטיל פירופוספט – Isopentenyl pyrophosphate ו - דימתילאליל פירופוספט - Dimethylallyl pyrophosphate נדחסות על ידי האנזים – גרניל פירופוספט סינתאז – Geranyl pyrophosphate synthase  ליצירת גרניל פירופוספט – Geranyl pyrophosphate.

בהמשך המסלול נדחסות מולקולות איזונפטיל פירופוספט נוספות ומתבצעת הארכת השרשרת ליצירת פרנזיל פירופוספט - Farnesyl pyrophosphate אשר מהווה חומר מוצא לייצור סקוולן – Squalene.

לאחר יצירתה, מולקולת הסקוולן עוברת שינוי מרחבי – קיפול למבנה אשר מזכיר את השלד הפחמני הסטרואידי. האנזים סקוולן מונואיקסיגנאז – Squalene monooxygenase גורם להוספת אטום חמצן וליצירת אפוקסיד. יצירת מבנה האפקוסיד גורמת להמרת מבנה הסקוולן למבנה טבעתי וליצירת לנוסטרול - Lanosterol - המבנה הסטרואידי הראשון בתהליך ואבן המוצא לייצור פיטוסטרולים.
מקורות פיטוסטרולים במזון                                                   

צריכת פיטוסטרולים בתפריט המערבי הממוצע עומדת על בין –150 -300 מ"ג סטרולים ו 30 מ"ג סטנולים ליום. כמות הפיטוסטרולים בתפריט צמחוני וטבעוני עשויה להגיע לכ - 300 - 500 מ"ג ליום.
מזון כמות
 

כמות פיטוסטרולים – מ"ג
 
שמן תירס 100 מ"ל 909
שמן חמניות 100 מ"ל 411
שמן סויה 100 מ"ל 320
שמן זית 100 מ"ל 300
שקדים 100 גר' 183
פיסטוק 100 גר' 280
אגוזי מקדמיה 100 גר' 198
אגוזי פקאן 100 גר' 150
אגוזי קשיו 100 גר' 120
נבט חיטה 100 גר' 344
סובין חיטה 100 גר' 200
חסה 100 גר' 38
בצל סגול 100 גר' 19
גזר 100 גר' 15
תרד 100 גר' 10.3
כרובית 100 גר' 40
ברוקולי 100 גר' 49
תות שדה 100 גר' 10
תירס 100 גר' 70
בננה 100 גר' 16
תפוז 100 גר' 24
 
כמות הפיטוסטרולים אשר נצרכת מהמזון נחשבת קטנה מדי. לשם השגת השפעות טיפוליות כגון הפחתת רמת הכוסלטרול בדם  - LDL. לשם השגת מטרות אלו, נדרש מינון של כ – 2.5 - 1.6 גר' ליום.  ניתן להגיע לכמות זו על ידי צריכת מזונות מועשרים בפיטוסטרולים או לחילופין, שימוש בתוספי תזונה אשר מכילים פיטוסטרולים.
ספיגת פיטוסטרולים                                                            

פחות מ -5% מהסטרולים ופחות מ- 0.5% מהסטנולים הצמחיים התזונתיים נספגים. נתון זה נמוך בהרבה בהשוואה לשיעור אחוזי הספיגה שך כולסטרול ממקור תזונתי, אשר עומדים על כ- 50% -60%.
ספיגת פיטוסטרלים מתרחשת על ידי התהליך המשותף לרוב השומנים, בניהם כולסטרול. לאחר עיכול טיפות השומן במעי הדק, פיטוסטרולים, כולסטרול ומרכיבים שומניים אחרים מוטמעים במיצלות. שבירת המיצלות על פני תאי המעי – אנטרוציטים, גורמת למרכיבים השומניים ובניהם פיטוסטרולים וכולסטרול להיספג בתאי המעי על ידי קולטן לכולסטרול אסטר – SR-B1 וקולטן נימן פיק C1L1 - 1.Niemann-Pick C1-like
לאחר ספיגתם באנטרוציטים, ספיגה מערכתית של פיטוסטרולים מעוכבת על ידי פעילות של טרנספורטרים  - ABCG5 ו- ABCG8 . ABCG5 -ו- ABCG8 הינם חלבונים אשר מתפקדים ביחד כטרנספורטרים מקבילים אשר מפרישים פיטוסטרולים וכולסטרול עודפים בחזרה אל חלל המעי הדק - small intestine lumen. פיטוסטרולים מופרשים חזרה למעי על ידי מובילי ABCG5 / G8 בקצב מהיר יותר מאשר כולסטרול, כתוצאה מכך ספיגתם מתאי המעי אל הדם נמוכה בהרבה מאשר כולסטרול.

לאחר ספיגתם, פיטוסטרולים מוטמעים בכילומיקרונים ומגיעים על ידם אל הכבד. לאחר כניסתם לכבד, פיטוסטרולים מופרשים במהירות למרה על ידי פעילות של טרנספורטר  - ABCG5 ו- ABCG8 בכבד. גם כולסטרול וגם פיטוסטרולים מופרשים בנוזל המרה, אולם כמות הפיטוסטרולים גדולה בהרבה מהפרשת מכמות הכולסטרול המופרש. לפיכך, ניתן להסביר את הריכוז הנמוך של  הפיטוסטרולים בסרום ביחס לכולסטרול על ידי ירידה בספיגת המעי והפרשה מוגברת של פיטוסטרולים למרה.



השפעת פיטוסטרולים על ספיגת כולסטרול והפרשתו              

צריכת פיטוסטרולים במינון יומי בין 1.6 – 2.5 גר' / יום, מומלצת כאמצעי טיפולי לשם הורדת רמת הכולסטרול בדם. השפעת הפיטוסטרולים על רמת הכולסטרול מסוג LDL בדם קשורה למספר מנגנונים.
המנגנון העיקרי המיוחס להשפעת הפיטוסטרולים על רמת הכולסטרול מסוג LDL בדם הינו הפחתת שיעור הספיגה של כולסטרול במעי הדק בשיעור של כ – 50% - 30. הפחתה זו מושגת בשני אופנים:
1. על ידי תחרות עם מולקולות כולסטרול והחלפתן במיצלות. מאחר ושומנים אשר נלכדים במיצלות נספגים בתאי המעי, ככל שריכוז הכולסטרול במיצלות ירד, כך פחות כולסטרול ייספג.  
2. שינוי בביטוי של גנים המקודדים ליצירת  קולטנים לכולסטרול  כגון  Niemann-Pick C1 Like1 ול טרנספורטרים אשר קשורים להחזרת מולקולות כולסטרול בחזרה לחלל המעי כגון: ABCG5 ו- ABCG8.
 
מנגנונים אחרים מוצעים הינם:
•הפחתת השינוע של כולסטרול לכבד על ידי הפחתת ריכוזי הכולסטרול בכילומיקרונים.
•הגברת כמות הכולסטרול המופרשת במרה.
•הפחתת ייצור הכולסטרול בכבד על ידי דיכוי יצירת אנזימים במסלול המוולונאט – מסלול  ראשוני ליצירת כולסטרול.
השפעת פיטוסטרולים על רמת הכולסטרול בדם                     

נראה כי קיימת תגובה תלוית מינון בין צריכה של פיטוסטרולים לבין מידת הפחתת רמת ה-  LDL-C בדם. צריכת פיטוסטרולים במינונים שבין 1.6 גר' / ליום ל- 2.5 גר' / ליום עשויה לגרום להפחתה של כ – 7.5% - 12% בממוצע ברמת ה - LDL-C בהתאמה.
 
צריכת תוספי פיטוסטרולים במקביל לצריכת תרופות להורדת רמת הכולסטרול  - סטטינים עשוי לגרום להפחתה נוספת של 7%-11% ברמת ה - LDL-C. להשפעה משולבת זו חשיבות יתרה לאנשים עם תגובה לא מספקת לטיפול בסטטינים ולאנשים שאינם נוטלים מינון מלא של סטטינים עקב תופעות לוואי.



השפעת פיטוסטרולים על ספיגת ויטמינים מסיסי שומן             

מאחר ופיטוסטרולים מפחיתים את ריכוז הכולסטרול במיצלות ועל ידי כך מפחיתים את שיעור ספיגתו, סביר להניח שקיימת השפעה גם על מרכיבים שומניים נוספים כגון ויטמינים מסיסי שומן, כגון: ויטמינים  A,D,E,K וקרוטנואידים. מחקרים מצביעים על כך שספיגת ויטמינים אלו אינה נפגמת כתוצאה מצריכת תוספי פיטוסטרולים, למעט הפחתה צנועה בשיעור ספיגת טוקופרולים  - נגזרות של ויטמין E וקרוטנואידים.

מבין הקרוטנואידים  הקיימים, נראה שספיגת: בטא קרוטן, אלפא קרוטן, ליקופן, זיאקסנטין וקריפטוקסנטין, מופחתת עקב צריכת פיטוסטרולים. 

ניתן למנוע הפחתה בריכוזי קרוטנואידים בפלזמה במקביל לצריכת פיטוסטרולים באמצעות הקפדה על צריכה יומית של פירות וירקות עשירים בקרוטנואידים.



תופעות לוואי אפשריות                                                        

הראיות הנוכחיות מצביעות על כך שתוספי פיטוסטרולים נחשבים לבטוחים יחסית
ונסבלים היטב במינונים שבין 2 – 3 גר' ליום. לרוב לא קיימות תופעות לוואי ותופעות הלוואי שדווחו נוטות להיות קלות ועשויות לכלול עצירות, בחילות, קלקול קיבה, צרבת, גזים ושינוי צבע הצואה. רבות מתופעות הלוואי נפתרות לאחר תקופת הסתגלות קצרה.
 
סיטוסטרולמיה - מחלה תורשתית נדירה, גורמת להצטברות יתר של שומן בדם וברקמות. באנשים אלו, צריכת פיטוסטרולים עלולה לגרום להחמרה במהלך המחלה.  
 
דווח על החמרת בתפקודי כבד באנשים הסובלים מתסמונת המעי הקצר לאחר צריכת פיטוסטרולים. תפקוד הכבד השתפר כאשר הוצאו הסטרולים הצמחיים מחומרי המזון, אך לא ברור אם סטרולים הצמחיים היו אחראים לכך.
 
לא קיים מספיק מידע אמין כדי לדעת אם סטרולים צמחיים בטוחים לשימוש בהריון או בהנקה.
 
אלא אם כן קיימת אבחנה מאושרת של היפרכולסטרולמיה משפחתית, אין להשתמש בתוספי פיטוסטרול בילדים. יש להתייעץ עם רופא לפני תחילת הטיפול. 
 
תוספי פיטוסטרולים עשויים להפחית את יעילות התרופה להורדת כולסטרול – כולסטריראמין.  לנוטלים תרופה זו, מומלץ להתייעץ עם רופא, לפני התחלת שימוש בתוספי פיטוסטרולים.

 

מושגים

פיטוסטרולים - Phytosterols

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום

 
פיטוסטרולים הינם תרכובות אורגניות אשר נמצאות במקורות צמחיים. פיטוסטרולים שייכים למשפחת הטרפנים ומסווגים כטריטרפנים -  Triterpenes.
המושג פיטוסטרולים מתייחס בעיקר לסטרולים - Sterols ונגזרותיהם הרוויות, סטנולים- Stanols.
יותר מ -250 פיטוסטרולים כבר זוהו. הסטרולים הנפוצים יותר בתזונת האדם הינם: בטא-סיטוסטרול - Beta‑sitosterol, קמפסטרול - Campesterol וסטיגמאסטרול - . Stigmasterol.
הסטנולים הנפוצים יותר בתזונת האדם הינם: בטא סיטוסטאנול - Beta-sitostanol וקמפסטנול – Campestanol.

צריכת פיטוסטרולים מומלצת כאמצעי להפחתת הסיכון למחלות לב  וכלי דם.