המחקר כלל 143 משתתפים עם סוכרת מסוג 2.
מטרת המחקר העיקרית הייתה לבדוק את הקשר בין צריכת פרוקטוזלאלבומינוריה – הפרשת אלבומין בשתן, אשר מהווה אינדיקציה לתפקוד כלייתי.
המטרה המשנית הייתה להעריך את הקשר בין צריכת פרוקטוז לבין המשתנים הבאים: חומצה אורית, בקרת גליקמית, פינוי קריאטינין, פרופיל שומנים ומשתנים אנתרופומטריים.
בנבדקים עם סוכרת מסוג 2 נמצא קשר חיובי מובהק בין צריכת פרוקטוז ואלבומינוריה. צריכת פרוקטוז הייתה דומה בין גברים לנשים, אך אלבומינוריה הייתה גבוהה יותר בגברים מאשר בנשים. בנוסף, נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של חומצה אורית, עקב צריכת דיאטה עתירת פרוקטוז בהשוואה לדיאטה דלת פרוקטוז.
המנגנון המשוער על פיו צריכת פרוקטוז בכמות גדולה עשויה לגרום לנזק לכליות הינו: פרוקטוז מועבר באופן פסיבי במעיים על ידי נשא גלוקוז מסוג Glut-5 אל הכבד. בכבד, עובר הפרוקטוז תהליך של זרחון על ידי האנזים קטוהקסוקינאז באופן לא מווסת – תהליך אשר גורם להפחתת רמת ה – ATP בכבד, ירידה בסינתזת חלבון ושינויים דלקתיים ופרואוקסידנטים – יוצרי רדיקלים חופשיים.
צריכת דיאטות עתירות פרוקטוז עשויה לגרום להפרשת אלבומין מוגברת ושינויים מטבולים נוספים שאינם רצויים בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2. בעוד שרוב האנשים מודעים לנזקים של מזונות ומשקאות עתירי סוכר, יש להגביל את צריכת מנות הפרי בתפריט.
מאחר ופירות מכילים סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון שונים, ויטמינים ומינרלים אשר חיוניים לתזונת האדם – מומלץ לצרוך עד 2 מנות פרי ליום. במידה והינכם צורכים מנות פרי נוספות - מעל 2 מנות ליום, מומלץ להחליפם במנות ירק.
לירקות מבחינה זו, ערך תזונתי דומה ( ולעיתים אף גבוה יותר ) משל פירות, אך תכולת פחמימותוסוכרים נמוכה.
Miguel A, Paloma A, Daniel C, et al. A Higher Fructose Intake Is Associated with Greater Albuminuria in Subjects with Type 2 Diabetes Mellitus. Int J Nephrol. 2018.
