תדירות התופעה
גלי חום נגרמים עקב אי סדירות ברמות האסטרוגן. באופן כללי ניתן לומר כי גלי החום הופכים לאינטנסיביים יותר בשלב של גיל המעבר המוקדם, מגיעים לשיאם מספר חודשים לאחר הווסת האחרונה ורק לאחר כשנה או שנתיים דועכים בהדרגה.
בגיל המעבר, לכ-50% עד 75% מהנשים יש גלי חום, הזעות לילה או שניהם (תסמינים כלי דם) ולמעלה מ-50% יש תסמינים גניטורינאריים (תסמונת גניטורינארית של גיל המעבר [GSM]) ( 1 ).
כפי שנאמר, לא כל הנשים סובלות מגלי חום בגיל המעבר וכן העוצמה והתדירות הינה אינדיווידואלית. יש נשים שגלי החום מלווים אותן מדי פעם עם השפעה מועטה על איכות החיים ויש נשים שגלי החום הופכים אצלן לחוויה מאוד לא נוחה לחיים ולעיתים אף למספר שנים לאחר הווסת האחרונה.
במקרים של גלי חום עזים ותכופים קיימת שכיחות גבוהה יותר של הפרעות במצב הרוח, כגון חרדה ודיכאון, הפרעות שינה, הפרעות קוגנטיביות, כגון: אובדן קל של ריכוז וזיכרון ואובדן חשק מיני.
תסמינים
מרבית הנשים מתארות את התחושה כתחושה פתאומית של חום ממקור בלתי מוגדר שעולה מן החזה לצוואר ולפנים ההופכים לסמוקים ומסוגל להתפשט לכל הגוף ולגרום לדפיקות לב.
טמפרטורת הליבה, זרימת הדם לעור וטמפרטורת העור עולה במידה ניכרת תוך מספר דקות ל 34-35 מעלות ( עולה מ 28-30 ) מה שגורם להזעה מרובה, למשך מספר דקות ולאחר מכן לצמרמורות. גלי חום עשויים להתבטא במהלך הלילה כהזעות לילה ובכך לגרום לבעיות נדודי שינה, עקב כך לעייפות במהלך היום ולמצב רוח ירוד ( 2 ).
גורמי סיכון
לא כל הנשים חוות גלי חום ומעל הכל לא כולן באותה המידה ולא ברורה הסיבה להבדלים בין הנשים, אולם זוהו כמה גורמי סיכון המגבירים את הסבירות לסבול מהם:
• השמנת יתר – מסת גוף גבוהה.
• עישון.
• מוצא אתני – נשים אפריקאיות סובלות יותר מנשים אירופאיות ואסייתיות.
