• האם אתם אוכלים אחרי ארוחת הערב למעלה מ 25% מהכמות הקלורית היומי שלכם?
• האם אתם אוכלים חטיפים מאוחר בלילה?
• האם אתם מתעוררים באמצע הלילה לפחות 3 פעמים בשבוע כדי לאכול ולא מצליחים לישון בלי לאכול?
• האם אין לכם תאבון בשעות הבוקר ולכן אינכם אוכלים ארוחת בוקר?
אם עניתם בחיוב על השאלות הללו, ייתכן כי אתם סובלים מתסמונת אכילת לילה.
תופעה זו חדשה יחסית, נקראת באנגלית תסמונת Night Eating Syndrome ) NES ) והיא הוכרה לפני כ 50 שנה על ידי אלברט סטונקארד, פרופסור לפסיכיאטריה, אך לא הוגדרה כהפרעת אכילה באופן רשמי, אלא פשוט זוהתה כהרגל רע. מדובר במעגל קסמים בו קיימת הפחתה באכילה במהלך היום ותאבון מוגבר אשר מוביל לאכילת יתר בלילה.
מחקרים מצאו כי אנשים בעלי תסמונת NES סבלו לעיתים מאמנזיה ( שיכחה ) לגבי האירועים הליליים. 70% מהם סבלו גם מהליכה לילית. בדרך כלל הפרעת האכילה נשמרת בסוד בדומה לאנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה או בולמיה בשל בושה או מבוכה. ההימצאות לבד בשעות הלילה מהווה זמן שקל להסתיר בו את האכילה. המאכלים השכיחים: סנדויצ'ים, מתוקים, משקאות אלכוהוליים.
כ 1% מהאוכלוסייה הכללית סובל מתסמונת זו. בין 6% ל 16% מטופלים בתכניות להפחתת משקל ובין 8% ל 42% עוברים ניתוחים בריאטרים.
סיבות האפשריות
לרוב מדובר בגורמים פסיכולוגיים אשר גורמים לתסמונת אכילת לילה ובהם: דכאון, חרדה, מתח, שעמום, דיאטה לא מאוזנת מבחינה קלורית, חוסר שביעות רצון מהמשקל ודימוי גוף נמוך.
סיבות פיזיולוגיות:
חוסר איזון הורמונלי, באנשים הסובלים מאכילת לילה נמצאו רמות לפטין ומלטונין נמוכות בשעות הלילה. לפטין הינו הורמון אשר מדכא רעב ומלטונין הינו הורמון המשרה שינה, כך שרמות נמוכות של הורמונים אלו יגרמו לקושי בהירדמות וכן לרמת רעב מוגברת. בנוסף נמצא שבאנשים הסובלים מאכילת לילה עשויה להיות ירידה ברמת הסרוטונין במוח אשר מובילה לדפוסי אכילה לא מסודרים.
תוצאותיה של אכילת לילה
לרוב מדובר בצבירת האנרגיה העודפת כשומן ועליה במשקל אך לא בהכרח, משקל הגוף עשוי להישאר בטווח הנורמה. עליה במשקל עשויה להוביל לסינדרום מטבולי: סוכרת, יתר לחץ דם, דיסליפדימה, בעיות לב וכלי דם.
טיפול
ניתן לנקוט במספר צעדים לשם טיפול בתסמונת אכילת לילה:
תזונת מאוזנת: אורח חיים בריא ומאוזן עשוי לעזור. התפריט היומי צריך לספק לגוף את צרכיו מבחינת כמות האנרגיה היומית וכמות הפחמימות הדרושה לגוף.
לאלו מכם שרוצים לרזות - תזונה דלה בפחמימות או תפריט שאינו מתאים לכמות האנרגיה שהאדם מוציא או "שורף" ביום ( גרעון קלורי ) יגרמו להפרשת אדרנלין מוגברת בשעות הלילה, לערנות ולרעב. לכן אם החלטתם לרדת במשקל, אל תתפתו לפתרונות מהירים, דיאטה מאוזנת אשר תכיל לפחות כ – 55% מהקלוריות היומיות היא הדרך הנכונה במקרה זה.
פעילות גופנית: פעילות גופנית מאוזנת תתרום לתחושת שליטה, איזון תחושות הרעב ולירידה במשקל. פעילות גופנית מוגזמת עשויה להחמיר את אכילת הלילה על ידי הפרשת הורמוני לחץ-סטרס בעודף.
יומן תזונתי: נהלו יומן תזונתי ותעדו את האכילה על פני כל שעות היום. שימו לב לפריסת הקלוריות לאורך היום החל משעות הבוקר.
קשיי הרדמות: אם אתם מתעוררים בלילה, מומלץ לזהות האם יש הפרעות בשינה, למשל דום נשימה בשינה, נחירות, נדודי שינה.
ארוחת ערב: לא לדלג על ארוחת הערב. דילוג על ארוחת הערב עשוי להגביר ביתר הפרשה של אותות רעב ( גרלין למשל ) אשר עשויים לפתח תשוקה למאכלים מלוחים ושומניים. מומלץ לאכול באווירה משפחתית נעימה. מומלץ לכלול בארוחת הערב מזונות אשר מכילים חלבון כגון: ביצים, מוצרי חלב, טופו וקטניות. חלבון מקנה תחושת שובע ממושכת ומונע ירידה מהירה ברמת הסוכר בדם בשעות הערב המאוחרות.
אווירה רגועה ושלווה: מנעו אווירת מתח, חרדה וקונפליקטים בשעות הערב והלילה. מומלץ לנסות טכניקות כגון: יוגה, מדיטציה, טאי צ'י. מניעת לחץ מפחיתה תשוקה לאכילה רגשית -מרכיב מרכזי לאכילת לילה.
שנת לילה: מומלץ לישון שינה מלאה 6-8 שעות בלילה. מחקרים קושרים בין כמות ואיכות השינה לאכילה מוגזמת באופן כללי ובשעות הערב / לילה בפרט.
טיפול פסיכולוגי: במידה ואינכם מוצאים פתרון לבעיה מומלץ לפנות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי.
מקורות:
Stunkard AJ, Allison KC, Lundgren JD, O'Reardon JP. A biobehavioural model of the night eating syndrome. Obes Rev. 2009; (10), Suppl 2:69-77.
Stunkard, A. J., Allison, K. C., Geliebter, A., Lundgren, J. D., Gluck, M. E., & O’Reardon, J. P. Development of criteria for a diagnosis: lessons from the night eating syndrome. Compr Psychiatry. 2009; 50(5):391-9
