© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!

שרירים - Muscles

מושגים

שרירים הינם אחת הרקמות העיקריות בגוף האדם. שרירים קיימים במספר רב של איברים, החל משרירי השלד וכלה בשכבת השריר בכלי הדם ובעין. רקמת שריר תורמת להומאוסטזיס על ידי ייצור תנועות גוף, הזזת חומרים דרך הגוף, וייצור חום לשמירה על טמפרטורת גוף תקינה.

תנועת השלד נוצרת מהתכווצות והרפיה לסירוגין של השרירים. קיימים כ – 600 שרירים שונים בגוף האדם, אשר מהווים כ -  40-50% ממשקל הגוף במבוגרים. 
רקע                                                                                      

גוף האדם מכיל שלושה סוגים של רקמת שריר: שרירים חלקים, שריר הלב ושרירי השלד.  
 
שרירים חלקים - ממוקם במבנים פנימיים שונים כולל מערכת העיכול, הרחם וכלי דם כגון עורקים. שרירים חלקים מסודרים ביריעות שכבות המתכווצות בגלים לאורך המבנה. שרירים אלו הינם שרירים לא רצוניים, תנועתם מתרחשת באופן בלתי מודע.
 
שריר הלב - שריר הלב יוצר את דופן הלב. סיבי שריר הלב אינם מגורענים, בעלי מראה מפוספס, צינורי ומסועף, המאפשר את הסיבים להשתלב בדיסקים משולבים - intercalated disks. דיסקים משולבים מאפשרים להתכווצויות להתפשט במהירות בכל הלב. התכווצות שרירי הלב הינה בלתי רצונית.
 
שריר השלד - הרקמה המיוחדת המחוברת לעצמות ומאפשרת תנועה. יחד, שרירי השלד והעצמות נקראים מערכת השרירים והשלד (הידועה גם כמערכת התנועה). סיבי שריר השלד הינם צינוריים, מרובי גרעינים ומפוספסים, מונח אחר הוא שרירים מפוספסים, שכן הרקמה נראית מפוספסת כשמסתכלים עליה במיקרוסקופ. שרירי השלד נמצאים תחת שליטה מודעת - רצונית, וזו הסיבה שהם ידועים גם בתור שרירים רצוניים. 
התכונה הייחודית המשותפת לכל שלושת סוגי השרירים הינה התכווצות – יכולת תאי השריר להתקצר וליצור כוח.
 
השרירים כולם מתחילים בתהליך המכני של התכווצות (התקצרות) כאשר חלבון בשם אקטין - Actin נמשך על ידי חלבון הנקרא מיוזין - Myosin.  הבדלים בארגון המיקרוסקופי של חלבונים מתכווצים אלו קיימים בין שלושת סוגי השרירים. בשריר השלד וגם בשריר הלב, מתקבל מראה פסים, בשל סידור חלבוני האקטין והמיוזין בקביעות רבה, סידור זה יוצר תבנית פסים בהירה וכהה לסירוגין. שריר חלק (על שם היעדר פסים), אינו מייצר דפוס פסים זה מכיוון שהחלבונים המתכווצים אינם מסודרים בצורה כל כך קבועה.
 
לתאי שריר הלב לכל סיב שריר יש בדרך כלל גרעין אחד הממוקם במרכז התא, אך התאים מחוברים פיזית וחשמלית זה לזה כך שאותות ההתכווצות מתפשטים בתאים והלב כולו מתכווץ כיחידה אחת. תאי שריר חלקים מכילים גרעין בודד ויכולים להתקיים ביחידות מחוברות חשמלית המתכווצות יחד כיחידה אחת או כשריר חלק רב-יחידות כאשר התאים אינם מקושרים חשמלית.

תאי שריר השלד (הנקראים גם סיבי שריר) ייחודיים בכך שהם מרובי גרעינים עם הגרעינים הממוקמים בפריפריה של התא מתחת לממברנה של תאי השריר – סרקולמה - Sarcolemma . התפתחות תאי השריר מתחילה בשלב בעוברי, כאשר מאות תאים מיובלסטים עובריים, כל אחד עם גרעין משלו, מתמזגים ויוצרים סיבי שריר שלד ארוכים מרובי גרעינים.



תפקיד השרירים                                                                      
 
שרירים חלקים - ממוקם בדפנות של איברים פנימיים חלולים, כגון איברי מערכת העיכול וכלי דם. שרירים אלו אינם רצוניים. התכווצותם גורמת לשינוע תוכן החללים של האיברים הרלוונטיים, לדוגמה: התנועה הפריסטלטית של איברי מערכת העיכול, גורמת לשינוי המזון מהוושט ועד למעי הגס.
וההתכווצות הלא רצונית שלו מזיזה חומרים
 
שריר הלב - נמצא רק בלב ומתפקד לשם יצירת כוח ולחץ לשם הנעת זרימת הדם בכל הגוף ואספקת חמצן לכל האיברים.
 
 
שרירי השלד - תורמים לשמירה על הומאוסטזיס בגוף על ידי יצירת חום. התכווצות השרירים דורשת אנרגיה, חלק האנרגיה המיוצרת על ידי השרירים משמשת לתנועה ואילו חלק מהאנרגיה המופקת "מתבזבזת" להפקת חום. חום זה מורגש מאוד במהלך פעילות גופנית, כאשר תנועת השרירים המתמשכת גורמת לעלייה בטמפרטורת הגוף. במקרים של קור קיצוני, נוצר רעד שרירים אשר מייצר התכווצויות אקראיות של שרירי השלד ליצירת חום.
 
התכונה הידועה ביותר של שרירי השלד היא יכולתו להתכווץ ולגרום לתנועה, אך שרירי השלד פועלים לא רק לשם ייצור תנועה אלא גם לעצור את התנועה, כגון התנגדות לכוח המשיכה כדי לשמור על יציבה. יש צורך בקואורדינציה של שרירי השלד כדי להחזיק גוף זקוף או מאוזן בכל תנוחה. יכולת זו נלמדת עם הגיל – תינוקות שלומדים לעבור מזחילה לעמידה והליכה ובמקרים מסוימים ניתן לשכלל יכולת זו לשם ביצוע מטלות בעלות דרישת קואורדינציה גבוהה, כגון התעמלות קרקע ומכשירים.

בנוסף, שרירי השלד ממוקמים גם בחללים כגון – חלל הפה ורצפת האגן ומאפשרים תפקודים כגון: בליעה, מתן שתן ועשיית צרכים, אשר הינן פעולות רצוניות.  שרירי השלד עשויים לשמש כמגן על איברים פנימיים בחלל הבטן, או כ"ריפוד" למבנה השלד במקומות שונים בגוף, במקרה של טראומה, כגון: נפילה או מכה.