מה הן המטרות התזונתיות העיקריות לחולי סוכרת מסוג 1?
סוכרת מסוג 1, שנקראה בעבר "סוכרת נעורים" או "סוכרת תלוית אינסולין ", מאובחן בדרך כלל בילדים ומתבגרים. בסוכרת מהסוג 1, תאי הבטא של הלבלב כבר לא מפרישים אינסולין. הטיפול בסוכרת מסוג 1 הינו על ידי מתן אינסולין.
המטרות התזונתיות העיקריות לאנשים עם סוכרת מסוג 1 הן:
- איזון רמת הגלוקוז בדם.
- הפחתת הסיכון לסיבוכים של מחלת סוכרת (למשל מחלות כלי דם ) או טיפול בסיבוכים במידה והופיעו.
- שיפור הבריאות כללית, באמצעות בחירות מזונות בריאים ופעילות גופנית.
- שינוי הצריכה התזונתית ואורח החיים של האדם, למניעה וטיפול בהשמנת יתר, דיסליפידמיה, בעיות לב וכלי דם, יתר לחץ דם ונפרופתיה.
- כיסוי של הצרכים התזונתיים של האדם, תוך כדי התחשבות בהעדפותיו האישיות, התרבותיות וסגנון חייו.
- שמירה על משקל גוף תקין.
מה הן המטרות התזונתיות העיקריות לאנשים עם סוכרת מסוג 2?
סוכרת מסוג 2, שנקראה בעבר "סוכרת מבוגרים" או "סוכרת שאינה תלויה באינסולין", הינה הסוג הנפוץ ביותר של מחלת סוכרת. תחילתה של סוכרת מסוג 2 יכולה להיות בכל גיל , גם בתקופת ילדות. סוכרת מסוג 2 נגרמת בעיקר על ידי השמנה. סוכרת מסוג 2 מתחילה בדרך כלל בתנגודת לאינסולין, מצב בו תאי שומן, שריר וכבד אינם מגיבים באופן תקין לאינסולין. המטרות התזונתיות עבור אנשים עם סוכרת מסוג 2 הן כמעט זהות למטרות עבור אנשים עם סוכרת מסוג 1. ההבדל העיקרי קשור לסיבה שגרמה להופעת המחלה, אשר הינה בדרך כלל עודף משקל או השמנת יתר.
מסיבה זו, אחת המטרות הבסיסיות של ייעוץ תזונתי לאנשים עם סוכרת מסוג 2 הינה ירידה במשקל, בעת צורך, ותחזוקה של משקל גוף תקין. שילוב של גרעון קלורי, תוך כדי אספקת הצרכים התזונתיים של האדם, תוך כדי ביצוע פעילות גופנית יומית תגרום להגברת הרגישות לאינסולין, ותפחית את הסיכון למחלת לב וכלי דם.
האם יש דפוס ארוחות מושלם או אידיאלי לחולי סוכרת?
בחולי סוכרת, דפוס הארוחה ממלא תפקיד מכריע בשליטה ברמת סוכר בדם. ברוב המקרים, הכרחי לחלק את המזון לארוחות עיקריות, ארוחות ביניים וחטיפים, ולספק תכנית אשר תעמוד בקנה אחד עם אורח החיים של המטופל, לוח זמני עבודה (למשל עבודה במשמרות) על מנת להשיג את השליטה הטובה בסוכרת. תכנון מספר הארוחות ומספר החטיפים לאנשים עם סוכרת המשתמשים בתרופות שונות ( למשל גלוקופאג' ) שונה מאלו המשתמשים באינסולין. בדרך כלל, לחולי סוכרת המטופלים באינסולין מומלץ לחלק את הארוחות שלהם על מנת לכסות את טווח ההשפעה של האינסולין, ולכן הם צריכים לאכול ארוחות ביניים באמצע בוקר, לאחר ארוחת הצהריים וחטיף לפני שינה, כדי לצמצם את הפער בין הארוחות העיקריות ולהימנע מהיפוגליקמיה. לכן, אין דפוס ארוחות אידיאלי מבחינת השעה שבה הארוחות נאכלות, מאחר והרכבת התפריט היומי משתנה מאדם לאדם. לפיכך, כל חולת סוכרת צריך להתייעץ עם רופא או דיאטן קליני להדרכה נכונה.
אילו גורמים משפיעים על הדפוס המומלץ לארוחה אדם סוכרתי?
גורמים שונים יכולים להשפיע על דפוס הארוחה של אנשים עם סוכרת. דרישות תזונתיות ודרישות אנרגיה, סוג הטיפול התרופתי (תרופות פומיות ו/או שימוש באינסולין), ערכי מדידות סוכר בדם, אירועים היפוגליקמים, תדירות ומשך זמן הפעילות גופנית, הם הגורמים החשובים ביותר שעל הדיאטן לקחת בחשבון כאשר הינו מציע תכנית תזונתית מתאימה.
האם שימוש באינדקס הגליקמי מועיל? האם כדאי לסוכרתיים לכלול מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך?
האינדקס הגליקמי (GI) הינו כלי שימושי לניהול רמת סוכר בדם באנשים עם סוכרת והן כאמצעי להערכת ההשפעה הפיזיולוגית של פחמימות על רמות הגלוקוז בדם. האינדקס הגליקמי מספק מידע שיכול לסייע לאנשים עם סוכרת בדרכים רבות, אך בעיקר באימוץ אכילה בריאה ותכנון של ארוחות בריאות.
האינדקס הגליקמי מסווג מזונות על פי השפעתם על עליית רמות הגלוקוז בדם בהשוואה למזון אשר נבחר כ – 100%
(בדרך כלל גלוקוז או לחם לבן) ומסייע ביישום ההנחיות לניהול התזונתי של סוכרת.
ציון של 70 או יותר נחשב גבוה, 56-69, בינוני, 55 או פחות, נמוך. מזונות המוגדרים כבעלי אינדקס גליקמי נמוך גורמים לעלייה קטנה ברמת הסוכר בדם, בעוד שמזונות המוגדרים כבעלי אינדקס גליקמי גבוה גורמים לעלייה גדולה יותר ברמת הסוכר בדם.
מה ההבדל בין האינדקס הגליקמי לבין עומס הגליקמי?
כאמור, מדד האינדקס הגליקמי מסווג מזונות על פי ההשפעה על עליית רמת הסוכר בדם. מדד העומס הגליקמי (GL) הוא מערכת דירוג לתכולת פחמימות במנות מזון המבוסס על ערך האינדקס הגליקמי שלהם וגודל המנה שלהם. משמעות הדבר הינה כי מדד העומס הגליקמי מהווה דרך חלופית למדידת ההשפעה של צריכת הפחמימות, ומספק תמונה טובה יותר מאשר התקבלת על ידי שימוש במדד האינדקס הגליקמי לבדו. באופן כללי, ערך האינדקס הגליקמי מראה כיצד מזון המכיל פחמימות, הופך לסוכר בדם, ללא מתן מידע לגבי כמה פחמימות יש במנה.. מידע זה יכול להינתן על ידי שימוש במדד העומס הגליקמי. למזונות בעלי מדד עומס גליקמי נמוך כמעט תמיד בעלי אינדקס גליקמי נמוך, ואילו מזונות בעלי מדד עומס גליקמי בינוני או גבוה יכול להיות בעלי אינדקס גליקמי נמוך מאוד או גבוה מאוד. כמו כן, למזון בעלי אינדקס גליקמי גבוה שנצרך בכמויות קטנות עשוי להיות כמעט את אותו אפקט על רמת הגלוקוז בדם ככמויות גדולות יותר של מזון בעל אינדקס גליקמי נמוך.
האם אנשים עם סוכרת יכולים לצרוך מוצרים ללא סוכר? האם כל מוצרים "הקלים" כביכול מתאימים להם?
יש מגוון רחב של תחליפי סוכר המשמשים בתעשיית המזון במקום סוכרוז במוצרים ללא סוכר. ממתיקים פוליאולים מהווים קטגוריה אחת של תחליפים הנמצאים בשימוש נרחב כממתיקים ללא סוכר. ממתיקים פוליאולים שייכים למשפחת הפחמימות, למרות שהם לא סוכרים. הנפוצים ביותר הם סורביטול, קסיליטול, לקטיטול, מלטיטול, מניטול, איזומלאט ואריתריטול. ממתיקים פוליאולים עשויים לספק כ 0.2- 3 קלוריות לגר' , ואילו סוכר (סוכרוז) מספק כ 4 קלוריות לגר'. מוצרי מזון עם ממתיקים פוליאולים מכילים פחות קלוריות וגורמים לעליה קטנה יותר, או שאינם מעלים את רמת סוכר בדם, מאחר והם נספגים באופן חלקי.
ישנם ממתיקים מלאכותיים אחרים, כגוו: אסולפם K , אספרטיים, סכרין וסוכרלוז, אשר משתמשים בהם בכמויות קטנות מאוד, מאחר שהם מתוקים יותר מפי 200 מאשר סוכרוז, ומסיבה זו הם נחשבים ממתיקים ללא קלוריות ( למרות שתכולת הקלוריות בסוכרלוז דומה לזו שבגלוקוז ) . סוכרתיים יכולים לצרוך מוצרים ללא סוכר, שכן הם מכילים פחות קלוריות מאשר מזונות רגילים, אבל הם חייבים להיות מודעים לסוג של ממתיק המשמש בכל מוצר מזון מסוים וגם להימנע מצריכת יתר. חלק יכול להוביל לבעיות בריאות (מנהל המזון והתרופות האמריקני FDA, לדוגמה מזהיר מהשפעות משלשלות של צריכת היתר של סורביטול או מניטול ), וכדי להימנע מצריכת היתר של קלוריות ופחמימות.
הגוון הרחב של מוצרים 'קלים' או 'דיאטטיים' שניתן למצוא בשוק, כולל גם מוצרים שאינם מתאימים לאנשים עם סוכרת, אשר מכילים אחוז גבוה של קלוריות הנגזרות מתחליפי שומן או סוכר אחרים, כגון פרוקטוז, אשר
יש לו עומס הקלורי כסוכרוז. משמעות הדבר הוא שצריכתם יכולה עדיין להגדיל את משקל גוף, או אפילו רמות הגלוקוז בדם.
אילו סוגים של סיבים מתאימים לחולי סוכרת ומהם מקורות מזון המספקים אותם?
סיבים תזונתיים מהוויים חלק חשוב מאוד בתזונתם של כל האנשים בפרט אנשים עם סוכרת. סיבים תזונתיים ממזונות יכולים להיות מסיסים או לא מסיסים. משני סוגים אלו, מומלץ שאנשים עם סוכרת צריכים לצרוך סיבים מסיסים בעיקר. הצריכה היומית המומלצת של סיבים תזונתיים הינה כ 10 - 5 גר' ליום. מקורות לסיבים מסיסים הינם: שיבולת שועל, שעורה, קטניות או מקורות סיבים מבודדים - כמו פסיליום, פקטין וגואר. סיבים יכולים להפחית רמת הכולסטרול בדם בשיעור של כ 5-10%. להפחית את תגובת הגלוקוז ושיפור השליטה ברמת סוכר בדם. עם זאת, תכולת הסיבים מסיסים לבדו אינו מדד אמין של ההשפעה המטבולית של המזון. תכולת הסיבים הלא מסיסים של מזונות מלאים משפיעים יותר על האינדקס הגליקמי מאשר תכולת הסיבים המסיסים. נתונים ממחקרים אפידמיולוגים, מצביעים על
כך שסיבים בלתי מסיסים מדגנים עשויים להפחית את הסיכון למחלות לב כליליות וסוכרת מסוג 2 בשיעור של עד 30% לכל תוספת 10 גרם בצריכה.
- סה"כ צריכת סיבים תזונתית של לפחות 25-35 ג'/ ד ממגוון רחב של מקורות תזונתיים
מומלץ למבוגרים. ההמלצה לילדים הינה, בסיס של 5 גר' בתוספת 1 גרם לכל שנה של הגיל .
- צריכה ושילוב של מזונות המכילים סיבי דגנים עם מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, עשויה להיות מועילה ולשפר את התוצאות בריאותיות לאנשים עם סוכרת.
האם צריכת החלבון המומלצת לאנשים עם סוכרת נמוכה מאשר ההמלצות לאוכלוסיה הכללית?
ראיות נוכחיות מצביעות על כך שלאנשים עם סוכרת יש דרישות לחלבון הדומות לאלו באוכלוסייה הכללית - כ 0.8-1 / ק"ג גר' ליום או 15-20% מכמות הקלוריות היומית. במקרה של אנשים בעלי עודף משקל עם סוכרת,
דיאטה בעלת כמות חלבונים גדולה עשויה לגרום לירידה במשקל לטווח קצר ולאזן את רמת הסוכר בדם.
דיאטה בעלת כמות חלבונים גדולה אינה מומלצת כשיטה מתאימה לירידה במשקל לטווח ארוך לאנשים עם סוכרת מאחר ועדיין לא ברור מהי השפעת צריכת חלבונים של מעל 20% מהקלוריות הכלליות . חלבון ממלא תפקיד בהפרשת אינסולין מגרה, אבל יש להימנע מצריכה מוגזמת, מאחר וצריכת עודף חלבונים עשויה לתרום להתפתחות של נפרופתיה ( מחלת כליות ). עדויות מסוימות מראות שצריכת חלבון מהצומח , ולא מהחלבון מן החי, טובה יותר להפחתת רמת כולסטרול בדם וניהול נפרופתיה.
המלצות
- צריכת חלבון צריכה להיות לפחות 0.8-1 גר' / ק"ג ליום.
- בנפרופתיה סוכרתית קצבת החלבון הינה פחות מ 0.8 גר' / ק"ג / יום.
- יש לשקול שימוש בחלבון צמחי כחלופה לחלק מהחלבון מן החי.
האם צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 מומלצת לאנשים עם סוכרת? מה מזונות הם המקורות הטובים ביותר של אומגה-3?
לתזונה עשירה בשומן רב בלתי רווי יש השפעה דומה לתזונה עשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות על רמת השומנים בדם. באופן ספציפי יותר, נראה כי לחומצות שומן מסוג אומגה-3 , אשר הינו חומצות שומן רב בלתי רוויות, יש תפקיד בהפחתת רמות הפלזמה של הטריגליצרידים. לכן, כמעט כל עמותות הסוכרת ממליצות על צריכה דגים העשירים בחומצות שומן אלו, לדוגמה: מקרל, סלמון, סרדינים, דג טונה טרי והליבוט. בנוסף מומלצת צריכה של מזונות מהצומח העשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 לדוגמה: שמן לפתית, שמן מרווה מרושתת, אגוזים, זרעי פשתן וזרעי צ'יה. ביותר
האם צריכת פיטוסטרולים מועילה לחולי סוכרת?
סטרולים צמחיים וסטנולים צמחיים, הידועים כ 'פיטוסטרולים', הם תרכובות עם מבנה כימי דומה מאוד לזה של כולסטרול. בגלל הדמיון במבנה המולקולארי, סטרולים וסטנולים צמחיים לחסום את הספיגה של כולסטרול במעיים
ולהפחית את כמות הכולסטרול אשר נספג למחזור הדם. הירידה בספיגת הכולסטרול גורמת לירידה ברמת הכולסטרול "הרע" בדם, LDL Low density lipoprotein - אשר קשורה להפחתת למחלת לב. במקביל, סוגים מסוימים של פיטוסטרולים (בטא sitosterol, בטא sistosterolin) יכול לעורר, במידה, הפרשת אינסולין מסוימת ועשויים לשפר את השליטה ברמת הגלוקוז בדם. מנגנון אפשרי אחד הינו השפעה של סטרולים (למשל בטא sitosterol) על הגירוי
שחרור אינסולין ללא גירוי של גלוקוז ועיכוב של glucose-6-phosphatase.לכן, פיטוסטרולים יכולים להיות שימושיים עבור אנשים עם סוכרת. צריכה ממוצעת של ~ 2 / יום גרם של סטרולים צמחיים וסטנולים יכולה לתרום לירידה ברמות כולסטרול LDL. מקורות מזון רגילים של סטרולים הם סובין אורז, נבט חיטה, סוגים שונים של שמני תירס ופולי סויה.
האם אכילת חומצות שומן מסוג טרנס מזיקה לחולי סוכרת?
שומן טראנס הוא סוג של שומן בלתי רווי, שומן טראנס מיוצר ומשמש בתעשיית המזון, בעיקר כי יש לו נקודת התכה גבוהה יותר וחיי מדף ארוכים יותר. מוצרי מזון בעלי תכולה גובהה של חומצות שומן טרנס כוללים מאפים כגון פשטידות קוראסונים ועוגות, מוצרי מזון מעובדים: צ'יפס, פופקורן, שוקולד, ביסקוויטים ומזון מהיר. באופן כללי שומני טרנס גורמים לעליה ברמת הכולסטרול מסוג LDL (אפילו יותר משומן רווי) וגורמים לירידה ברמת "הכולסטרול הטוב" HDL . תרומתו של שומן הטראנס לעליה בסיכון למחלת לב איסכמית (IHD) צבר תמיכה נוספת לאחרונה,
בעקבות התוצאות של מחקרים פרוספקטיביים גדולים, המבוססים על אוכלוסייה. כאשר בהשוואה לשומן רווי, שומן טראנס נמצא קשור במידה ניכרת כפי 2.5 ועד יותר מפי 10 לסיכון גבוה יותר עבור אי ספיקת לב. הצריכה של שומן טרנס צריכה להיות מופחתות לכמויות קטנות ככל אפשר.
האם צריכת כמות גדולה של שמן זית עלולה להזיק לאנשים עם סוכרת?
המטרה התזונתית העיקרית לאנשים עם סוכרת היא להגביל שומן רווי, שומן מסוג טראנס וצריכת כולסטרול ולהגדיל את הצריכה של חד בלתי רווי ושומן רב בלתי רווי, בעיקר חומצות שומן מסוג אומגה 3, כדי להפחית את הסיכון למחלת לב וכלי דם. צריכת שמן זית מורידה את הסיכון למחלת לב בעיקר על ידי עליה ברמת ה-HDL וירידה ברמת ה- LDL. החלפת שמן זית, המכיל בעיקר שומן חד בלתי רווי, במקום שומן רווי בתזונה תסייע בשמירה על הלב וכלי הדם ובשמירה על מצב בריאות כללי. כמות יומית מתונה של שמן זית יכולה להגן מפני סטרס חמצוני (רדיקלים חופשיים
וחמצון כולסטרול ), בעוד שלצריכה גבוהה לא נמצאה דומה. משמעות הדבר הוא שצריכת יותר מכמה כפות בארוחה יכול להגדיל את הנזק של רדיקלים חופשיים ובה בעת יגדיל את הצריכה הקלורית, דבר אשר יוביל לעלייה במשקל גוף והתפתחות של השמנת יתר.
האם הכרחי לחולי סוכרת ליטול מולטי ויטמין?
הדעה מקובלת היא, שלגבי אנשים עם סוכרת, מסוג 1 או 2, דיאטה מאוזנת אמורה לספק את כל הצרכים התזונתיים של האדם. תוספת של ויטמינים ותוספי מינרלים אינה מומלצת בדרך כלל, אלא אם כן יש מחסור מסוים מזוהה או צורך, או צריכה תזונתית מוגבלת של רכיב תזונה מסוים או קבוצה של מזונות (צריכה מוגבלת למשל של פרות וירקות
או מוצרי חלב). מאחר והראיות האחרונות מראות שרמות רדיקלים חופשיים הינן גבוהות יותר באנשים עם סוכרת והסוכרת מהווה מצב של סטרס חמצוני מוגבר, נטילת תוספי נוגדי חמצון (וויטמין C ו E או בתא קרוטן במינונים מסוימים) אינה מומלצת ללא פיקוח של אנשי מקצוע, במיוחד עם מעשנים. מחקרים שונים הראו שתוספי בטא קרוטן, במינונים גבוהים, מגבירים את סיכון לחלות בסרטן הריאה אצל מעשנים.זה חייב להיות ברור שכל תוסף תזונה צריך להינתן רק בעצתו של רופא או דיאטן קליני, מאחר ושיש ראיות לכך שבטווח הארוך תוספים אלו עלולים להיות מזיקים, ואפילו רעילים. לפיכך, לצריכת כמויות גדולות של נוגדי חמצון מסוימים, כגון וויטמין E ו-C, בטא קרוטן וסלניום,
אין לי פעילות מגנה מפני מחלות לב או סרטן, להיפך, צריכה עודפת עלולה להוביל לתגובות רעילות ובעיות בריאות אחרות.אנשים עם סוכרת צריכים לקבל את כמות המינרלים והויטמינים על ידי תזונה בריאה, הכולל מקורות מזון טריים מכל קבוצות המזון.
מהי קצובת הנתרן / מלח לאנשים עם סוכרת?
מקובל כי ירידה מתונה בצריכת מלח בתזונה (נתרן כלורי) יכולה לתרום לירידה בלחץ הדם וכמות חלבון המופרש בשתן בחולים עם יתר לחץ דם. לאנשים עם סוכרת, בנוכחות יתר לחץ הדם, צריכת הנתרן היומית המומלצת הינה 2.3 גר '/ יום. לאנשים עם סוכרת ויתר לחץ דם ברמה חמורה או בנוכחות מחלת כליות, צריכת הנתרן צריכה להיות נמוכה עוד יותר, פחות מ – 2 גר' ליום. על מנת להשיג הפחתה זו, מומלץ לא רק להימנע משימוש במלח בבישול או ליד השולחן, אלא גם להימנע ממזונות עשירים במלח (לדוגמה: בשר מעובד, מזון משומר, רטבים, חמוצים) ובמקומם לאכול מזונות דלי נתרן כגון בשר וירקות טריים או קפואים.
מתי צריך להשתמש בספירת פחמימות?
ספירת פחמימות יכולה לעזור לאנשים עם סוכרת מסוג 1 אשר תלויים באינסולין, בהשגת שליטה טובה יותר ברמת הגלוקוז בדם, תוך מתן מגוון מזונות ניכר בתזונה שלהם. בספירת פחמימות ניתן להשתמש כאסטרטגיה בתכנון ארוחות (כלומר עם יחס אינסולין / פחמימות). קל יותר להגיע ליעד רמת סוכר בדם כאשר צריכת הפחמימות הינה עקבית.
איזה סוג של פעילות גופנית מתאים לחולי סוכרת?
פעילות גופנית נחשבת לאבן פינה של הניהול הרפואי של מחלת הסוכרת, לצד תזונה נכונה ותרופות / אינסולין, במידת הצורך. רוב סוגי הפעילות יכולות להיות מועילות לאנשים סוכרתיים. אימון הכושר אירובי או אימון כוח, כולם חשובים, במיוחד עבור סוכרת מסוג 2. לפעילות גופנית מובנית, שבו יש עצמה מוגברת, יש השפעה חיובית על איזון הגליקמי. פעילות גופנית אירובית, תורמת להפחתת תמותה קרדיווסקולארית וכללית ועלייה ברמות ה-HDL. גם לאימון התנגדות ( כוח ) ישנה תועלת הבא לידי ביטוי בשיפור הרגישות לאינסולין, השפעה חיובית על עליה במסת שרירים.
מצבו של המטופל צריך להיות מוערך לפני כל סוג של פעילות גופנית. הגורמים המשפעים הינם: גיל, משקל, BMI, רמת פעילות קודמת, סיכון של מחלת לב וכלי דם או מחלת לב כלילית. פעילות גופנית יכולה לתרום לבריאותו של אדם הסוכרתי, גם ללא שינויים דרמטיים בשומן גוף ובמשקל הגוף, פשוט על ידי הפחתת העמידות לאינסולין והגדלת הרגישות לאינסולין.
