מה קרה לי פתאום? 

אולי גם אתם מכירים את התחושה, עד לפני שבוע הייתם בשגרה טובה.
אכלתם בצורה מסודרת, הרגשתם בשליטה ואז יצאתם לחופשה.

כשחזרתם הביתה קרה משהו שלא ממש ציפיתם לו.
פתאום קשה יותר לחזור, פתאום יש יותר חשק לנשנש.
התפריט שהיה קל לפני שבוע מרגיש פתאום הרבה יותר קשה.
ורבים מיד חושבים:
"איבדתי את כוח הרצון."
או:
"הרסתי את כל מה שבניתי."
אני חושב שזו אחת הפרשנויות הכי לא הוגנות שאנשים נותנים לעצמם.



מה באמת קרה?

ברוב המקרים לא קרה שום דבר חריג. לא התקלקלתם, לא איבדתם משמעת, 
לא שכחתם איך אוכלים בריא.

במהלך החופשה לא רק האוכל השתנה, גם החיים השתנו:
קמתם בשעות אחרות.
אכלתם בזמנים אחרים.
הלכתם הרבה יותר או הרבה פחות.
אכלתם במסעדות.
פגשתם אנשים.
ישנתם אחרת.

קיבלתם הרבה יותר החלטות ספונטניות ופחות החלטות שמבוססות על שגרה.
והמוח עשה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות. הוא הסתגל.
המוח התחיל להסתגל לשגרת החופשה – בדיוק כפי שהוא יודע להסתגל גם בחזרה לשגרה בבית.
כאשר אנחנו חוזרים על דפוס התנהגות מסוים במשך כמה ימים ברציפות, המוח מתחיל לראות בו את ה"שגרה" החדשה, גם אם היא זמנית.
לכן, כשחוזרים הביתה, התחושה ש"פתאום קשה לי" אינה אומרת שנכשלתם.
היא פשוט משקפת את העובדה שהמוח צריך עוד קצת זמן כדי להסתגל מחדש להרגלים שהיו לכם לפני החופשה.