ביוסינתזה של גליצין
גוף האדם אינו חייב לקבל גליצין מהמזון, קיימים מספר מסלולים מטבוליים לייצור גליצין מסרין, תראונין, מכולין, מתגובת דחיסה בין אמוניה ופחמן דו חמצני ומ
גליוקסלט והידרוקסיפרולין.


סינתזת גליצין מסרין.
סרין הינה  חומצה  אמינית אשר עשויה להתקבל מהמזון או באופן עקיף מגלוקוז או גלוטמט.
האנזים האחראי על התגובה הישירה הינו סרין הידרוקסי מתילטרספראז -   SHMT Serine hydroxymethyltransferase. לתגובה זו נדרשת נגזרת של חומצה פולית, טטרהידרופולאט – Tetrahydrofolate וכן נגזרת של ויטמין B6 – פירדוקסל פוספט - Pyridoxal 
phosphate.
סינתזת גליצין מכולין
מתרחשת בחמישה שלבים. התהליך תורם קבוצת מתיל – בהמרה של בטאין – Betaine
לדימתילגליצין – Dimethylglycine על ידי האנזים בטאין טרנסמתילאז -  Betaine transmethylase.
סינתזת גליצין מתראונין
מתרחשת בשני שלבים. בתהליך נוצרת מולקולת אצטיל קואנזים –  Acetyl Co A  על ידי האנזים אמינו קטו בוטיראט ליאז - amino ketobutyrate lyase.
סינתזת גליצין מפחמן דו חמצני – CO2 ואמוניה – NH3
התהליך דו כיווני ומשמש גם לפירוק גליצין. פחמן דו חמצני – CO2 ואמוניה – NH3 נדחסים ביחד עם מתילן טטרהידרופולאט – Methylene tetrahydrofolate  ליצירת גליצין. התהליך מתבצע על ידי קומפלקס אנזימים: גליצין דקרבוקסילאז, אמינומתיל טרנספראז,  מתילן טטרהידרופולאט וליפואמיד דהידרוגנאז. הקומפלקס מכונה בשמות: Glycine cleavage system  או Glycine synthetas complex.
מטבוליזם של גליצין
סינתזת סרין.
סינתזת גלוקוז.
סינתזת קריאטין וקריאטינין.
סינתזת גלוטטיון.
יצירת מולקולת ההם – Heme.
סינתזת פורינים.
קשירה לחומצות מרה ליצירת מלחי מרה.
פירוק חומצה בנזואית.
הטמעה בחלבוני הגוף.
סינתזת סרין
האנזים סרין הידרוקסי מתילטרספראז -   SHMT Serine hydroxymethyltransferase מבצע תגובה דו כיוונית בה גליצין וסרין מומרות אחת לשניה. לתגובה זו נדרשת נגזרת של חומצה פולית, טטרהידרופולאט – Tetrahydrofolate וכן נגזרת של ויטמין B6 – פירדוקסל פוספט  - pyridoxal
Phosphate.
סינתזת גלוקוז
גליצין נחשבת לחומצה אמינית גלוקוגנית – עשויה לשמש באופן עקיף כחומר מוצא לייצור גלוקוז.
סינתזת קריאטין
גליצין משמשת ביחד עם ארגינין כמקור ליצירת קריאטין. התהליך מתחיל בכליה ליצירת גואנידינואצטט אשר מומר בכבד לקריאטין. בשרירי השלד קריאטין משמש לחידוש אנרגיה כקריאטין פוספט, על ידי מסירת פוספט ל – ADP ויצירת ATP.
סינתזת גלוטטיון
גלוטטיון הינו נוגד חמצון חשוב אשר משתתף בתהליכים של נטרול רדיקלים חופשיים בגוף.
גלוטטיון בנוי משלוש חומצות אמינו: ציסטאין, גלוטמט וגליצין. בשלב הראשון ציסטאין וגלוטמט נדחסות ליצירת גמא גלוטמילציסטאין, בשלב השני מוספת גליצין ליצירת גלוטטיון.  
סינתזת מולקולת ההם – Heme
גליצין משמשת ביחד עם סוקציניל קו אנזים A כמקור לייצור טבעת הפורפירין. שמונה מולקולת גליצין דרושות לייצור מולקולת הם – Heme אחת. מולקולת ה – Heme מהווה מרכיב חשוב בחלבונים כגון: המוגלובין, מיוגלובין, קטלאז, ציטוכרום B, ציטוכרום C, ציטוכרום P-450 בגוף האדם. 
סינתזת פורינים.
גליצין מהווה חלק במסלול סינתזת פורינים. גליצין תורמת שני אטומי פחמן ואטם חנקן בתגובה בה 5- פוספו – בטא – די ריבוזילאמין -  5-Phospho-beta D-ribosylamine מומר על ידי האנזים גליצין אמיד ריבונוקלאוטיד סינתטאז - GAR synthetase לגליצין אמיד ריבונוקלאוטיד - Glycinamide ribonucleotide.

פורינים כגון אדנין וגואנין מהווים את אבני הבניין של החומר התורשתי  - RNA, DNA, חלק ממולקולות אשר משתתפות בהעברת אנרגיה בגוף כגון GTP, ATP, אצטיל קו אנזים A,  S- אדנוזיל מתיונין ועוד.
קשירה לחומצות מרה ליצירת מלחי מרה
קשירת חומצות אמינו לחומצות המרה כגון גליצין וטאורין, יוצרת מולקולה בעלת חלק הידרופובי – השלד הסטרואידי וחלק הידרופילי – חומצת האמינו. תכונה מאפשרת למלחי המרה ליצור תחליב מטיפות השומן המגיעות אל המעי הדק והגדלת שטח הפנים לפעולת אנזימי העיכול.












© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!

מושגים

גליצין - Glycine

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום

 
גליצין הינה חומצת האמינו הקטנה ביותר, מאחר והשייר שלה הינו אטום מימן.
גליצין אינה חומצת אמינו חיונית, כלומר אין אנו חייבים לקבלה מהמזון. גוף האדם יכול לייצרה מחומצות האמינו סרין – Serine, תראונין -
Threonine ומכולין. גליצין נמצאת בריכוז גבוה בקולגן – חלבון מבני אשר נמצא בעור, שרירים, גידים ורצועות. הכמות המיוצרת בגוף אינה מספיקה לשלם ייצור תקין של סיבי קולגן ולשם כך אנו תלויים באספקת גליצין מהמזון.
 
מלבד השימוש כאבן בניין לייצור חלבוני הגוף, לגליצין יש תפקיד במוח, בחוט השדרה וברטינה,  כנוירוטרנסמיטר -  מעביר עצבי במוח. גליצין גורמת להפסקת התשדורת העצבית בגזע המוח ובחוט השדרה על ידי השפעה  על פתיחת תעלות כלור בתאי העצב. ואילו בקליפת המוח – הקורטקס, יש לגליצין השפעה מעוררת.