ידע כללי:
שמו המדעי Punicia granatum של הרימון משמר את תוארי הפרי מהתקופה הרומית שנקראו בלטינית " תפוח פיניקי" ו"תפוח רב גרעינים". הרימון הינו שיח או עץ נמוך המסווג כתת משפחה במשפחת ההדסיים. הרימון נשיר בחורף, פורח בקיץ ובשל בסתיו. הרימון בעל מספר זנים, אך יש שני זנים עיקריים: האחד בעל ציפה כהה ובטעם חמצמץ והשני בעל ציפה בהירה ובטעם מתקתק. הרימון שורד גם ללא טיפול אדם.

הרימון הינו אחד משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל, המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען הביאו עימם ענבים תאנים ורימונים כדי להמחיש את עושרה של הארץ. בליל ראש השנה נהוג לאכול רימון ולאחל "ירבו זכויותינו כרימון" ובסוכות נהוג לקשט את הסוכה בענפי רימון נושאי פירות. הרימון - עגול, אדום, מעוטר בכתר, מלא גרעינים אדומים ומבריקים  ולכן נחשב כמופת ליופי.



היסטוריה:
מקורו של הרימון באיראן של ימינו ומשם הופץ לכל הים התיכון. הרימון החל להתפשט עוד בתקופה העתיקה, באלף השלישי לפנה"ס, בשל הסגולות האגדיות הרפואיות שיוחסו לו. משום שהיווה סמל לשפע, פריון, חוכמה ויופי נעשה שימוש בולט בצורתו לעיטור לבוש, מטבעות, כלי חרס ומבנים. כך למשל, עוטרו עמודי בית המקדש הראשון בשני טורים של רימונים, ומעילו של הכהן הגדול עוטר ברימוני תכלת וארגמן. כמו כן, בתקופת המשנה קליפת הרימון שימשה כחומר גלם לצביעה של עורות וכצבע לדיו.

הרמב"ם אמר כי קליפת הרימון עוצרת דימום מפצעים וכי מיץ הרימון מקל על שלשול, בחילות וכאב ראש.

בתרבות יוון מסמל הרימון חיים ומוות, פריון ונישואים. מלכת האולימפוס מתוארת כשמחזיקה רימון וכתרה דמוי רימון. בעת העתיקה היוונים הקדומים נהגו להקריב רימון בבקשה לפריון ובעת החדשה מגישים תבשיל עם רימון בהלוויות ובטקסי זיכרון לתחיית המתים ובטקסי נישואים משליכים רימון לרצפה כסגולה לפריון ומזל.

בתקופות העתיקות האמינו בכוח הרימון. הבבלים האמינו כי לעיסת גרעיני רימון לפני יציאה לקרב, הופכת אדם לבלתי מנוצח. במצרים העתיקה הניחו רימון בקברי מתים. אמונה עממית מוכרת הייתה בימים ההם לפיה, מי שמחזיק שלושה גרעיני רימון בארנקו- לעולם לא יחסר לו כסף.

תנובת הרימונים העולמית עמדה בשנת 1986 על כ-800 מיליון טונות בשנה ובישראל עמדה ב- 2015 על כ- 25 אלף דונם נטוע. מאז כמובן שהיקף הגידול עלה. המדינות העיקריות שמגדלות: איראן, הודו, אפגניסטן, טורקיה, ישראל, מצרים, מרוקו, ספרד, תוניסיה, ארצות הברית, יפן ורוסיה.
במאה ה- 20 חלה עלייה בצריכתו אודות לפרסום תכונותיו הבריאותיות של הפרי וכמובן שיש גם משקל לפיתוח כלים המקלים על קילופו ופריטת גרעיניו.
 


אחסון ופריטת הגרעינים:
הרימון בעל חיי מדף ארוכים גם ללא קירור למעלה מחודש ימים.
ניתן להקפיא את גרגירי הרימון וליהנות מיתרונותיו הבריאותיים גם לאחר 4 חודשים.
מצורף סרטון לדרך קלה להפרטת הרימון : 

 












© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!
ערכים תזונתיים
קלוריות 83 24.9 166.0
חלבונים - גר' 1.67 0.5 3.3
שומנים - גר' 1.17 0.4 2.3
פחמימות - גר' 18.7 5.6 37.4
סיבים - גר' 4 1.2 8.0
סוכרים - גר' 13.67 4.1 27.3
מינרלים   0.0 0.0
סידן - מ"ג 10 3.0 20.0
ברזל - מ"ג 0.3 0.1 0.6
מגנזיום - מ"ג 12 3.6 24.0
זרחן - מ"ג 36 10.8 72.0
אשלגן - מ"ג 236 70.8 472.0
נתרן - מ"ג 3 0.9 6.0
אבץ - מ"ג 0.35 0.1 0.7
ויטמינים   0.0 0.0
ויטמין C - מ"ג 10.2 3.1 20.4
ויטמין B1 - מ"ג 0.067 0.0 0.1
ויטמין B2 - מ"ג 0.053 0.0 0.1
ויטמין B3 - מ"ג 0.293 0.1 0.6
ויטמין B6 - מ"ג 0.075 0.0 0.2
חומצה פולית - מק"ג 38 11.4 76.0
ויטמין B12 - מק"ג 0 0.0 0.0
שווי רטינול - מק"ג 0 0.0 0.0
ויטמין A - יחב"ל 0 0.0 0.0
ויטמין E - מ"ג 0.6 0.2 1.2
ויטמין D - יחב"ל 0 0.0 0.0
ויטמין K - מק"ג 16.4 4.9 32.8
שומנים   0.0 0.0
שומן רווי - גר' 0.12 0.0 0.2
שומן חד בלתי רווי - גר' 0.093 0.0 0.2
שומן רב בלתי רווי - גר' 0.079 0.0 0.2
שומן טראנס - גר' 0 0.0 0.0
כולסטרול - מ"ג 0 0.0 0.0
100 גר'
30 גר'
200 גר'
כף
כוס
בישול וטעם
הרימון נאכל כגלם, מהווה מרכיב ברטבים לסלט, משמש להכנת יין וקוקטיילים ומהווה קישוט דקורטיבי למנות. מיץ הרימונים משמש בעיקר את המטבח הטורקי והפרסי, יחד עם זאת בשנים האחרונות הפרי הפך למוכר יותר ויותר במטבח השף האירופאי ומשתלב נהדר בבשר, בדגים ובסלטים.
 


ערך תזונתי:
כוס אחת של משקה רימון מכילה מהתצרוכת היומית המומלצת: 16% חומצה פולית, 16% ויטמין C 12%, אשלגן 9% , ויטמין B5 9%, ויטמין K 5% ,ויטמין E 5%, סיבים 7 גרם. 37 גרם סוכר ו - 166 קלוריות.


הרימון מכיל מגוון של חומרים פעילים בחלקיו השונים:
קליפת הרימון מכילה מגוון של מרכיבים פוליפנוליים בניהם קבוצת מרכיבים בשם אילגיטנינים – Ellagitannins. מבין האילגיטנינים הקיימים בקליפת הרימון נמנים: פוניקלאגין -  Punicalagin, פוניקאלין - Punicalin וחומצה אלגית -  Ellagic acid.

בנוסף קליפת הרימון מכילה חומצה גאלית - Gallic acid, חומצה קפאית - Caffeic acid פלבנואידים שונים כגון: לוטאולין – Luteolin, קוורציטין – Quercetin וקמפרול – Kaempferol. כ - 70% מנוגדי החמצון ואנטי אוקסידנטים נמצאים בקליפה ומשתחררים בעת סחיטת המיץ ( 1 ).

תכולת נוגדי החמצון במיץ הרימון נמצאה הגבוהה ביותר בהשוואה למיצי פירות עשירים בנוגדי חמצון וליין אדום ( 2 )  

 
ערך בריאותי
השימוש ברימון כמזון רפואי כולל את כל חלקיו: קליפה, זרעים ופירות. ברפואה המסורתית נעשה ברימון שימוש לריפוי מגוון בעיות בריאותיות כגון: בעיות בשלפוחית השתן ובכליות, סוכרת, בעיות בכלי דם, עצירת דימומים, טיפול בבעיות עיכול כגון זיהומים במערכת העיכול ושלשולים (3,4).

מחקרים במבחנות ובבעלי חיים
מספר רב של מאמרים קיימים בקשר לערכו הבריאותי של הרימון. מרבית המחקרים בוצעו בתנאי מעבדה – מחוץ לגוף החי – In vitro או בבעלי חיים כגון עכברים. חומרים הפעילים ברימון הינם פוליפנולים – נוגדי חמצון בעלי השפעה ישירה ונרחבת על אנזימים ותהליכים מטבוליים, בניהם: עיכוב תהליכי דלקת, עיכוב שגשוג תאים סרטניים וגרימת מוות של תאים סרטניים מסוגים שונים באופן תלוי כמות (5,6).
בתנאים אלו מיוחסת לרימון פעילות נגד מגוון של תאים סרטניים כגון: סרטן שלפוחית השתן, השד, המעי הגס, ריאות, הכבד, העור וסרטן הפרוסטטה.
מחלות לב וכלי דם
מחקר שנעשה בבני אדם הראה כי שתיית מיץ רימון ( שהכילה מרכיבים מהפירות והקליפה ) גרמה להפחתת חמצון ה"כולסטרול הרע" – LDL. היות וחמצון חלקיקי LDL גורם להתרחבות דופנות כלי הדם והיצרותם, שתיית מיץ רימונים עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם ( 8 ).

השפעה על לחץ דם
לרימון מיוחסת השפעה על לחץ דם. במחקר בו נצרך מיץ רימון במשך שבועיים נצפתה הפחתה הלחץ הדם הסיסטולי ( 9 ). על פי מאמר סקירה שפורסם בשנת 2017, לא ניתן לקבוע שלשתיית מיץ רימונים ישנה השפעה על לחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי ( 10 ).



השפעה על רמת הסוכר בדם
מרבית המחקרים בנושא השפעת הרימון על רמת הסוכר בדם נעשו על חיות מעבדה – עכברים. במחקרים אלו השתמשו בדרך כלל במיצויים מהקליפה והזרעים ולא בפרי השלם בצורתו הטבעית. צריכת מיץ רימונים בחולי סוכרת מסוג 2 הראתה שיפור ברמת פרופיל השומנים בדם והפחתת חמצון חלקיקי LDL, אולם לא נצפתה השפעה על רמת הסוכר בדם ( 11 ).


בעיות במערכת העיכול
בשל תכולת הטנינים ברימון  - שתיית מיץ רימונים מומלץ לבעיות כגון שלשולים ( אינה מומלצת במקרה של עצירות ) וזיהומים במערכת בעיכול.



לסיכום
אכילת רימון או שתיית מיץ רימונים מומלצים כאמצעי לשמירה על בריאות הגוף.
למרות מספר רב של מחקרים המתארים השפעה נרחבת על מגוון מחלות, יש לשים לב שחלקם הגדול של המחקרים נעשה בבעלי חיים או חשיפה של תאים למרכיבים הפעילים ברימון בתנאי מעבדה. ספיגת מרכיביו הפעילים של הרימון אל הדם והגעתם אל תאי המטרה בגוף האדם שונה ולכן דרושים מספר גדול של מחקרים מבוססים בני אדם, לכן רוב היתרונות המתוארים במחקרים הינם בגדר יתרונות בריאותיים אפשריים.

 
פעילות החומרים הפעילים ברימון אשר נצפית בתנאי מעבדה אינה מתרחשת בגוף האדם באותו האופן.
במחקר נבדקה רמת המרכיבים הפעילים בדם לאחר שתיית 180 מ"ל מיץ רימון אשר הכיל 318 מ"ג פוניקלאגין ו – 12 מ"ג של חומצה אלגית – Ellagic acid. בדיקת הרכב הדם לאחר צריכת מיץ הרימון הראתה שפוניקלאגין אינו נספג מהמעי אל הדם, החומצה האלגית עברה ספיגה אל הדם אך ריכוזה בדם נשמר כ – 5 שעות. החומצה האלגית מתפרקת למספר מטבוליטים – DMEAG, Urolithin A, Urolithin B, אשר להם מיוחסים חלק מתכונות מיץ הרימון (7).
1. Sreekumar S, Sithul H, Pomegranate fruit as a rich source of biologically active compounds. Biomed Res Int. 2014;2014:686921.

2. Seeram NP, Aviram M. Comparison of antioxidant potency of commonly consumed polyphenol-rich beverages in the United States. J Agric Food Chem. 2008 Feb 27;56(4):1415-22.

3. Kapoor LD. Florida, Boca Raton: CRC Press; 1990. Handbook of Ayurvedic Medicinal Plants.

4. Boukef K, Souissi HR, Balansard G. Contribution to the study of plants used in traditional medicine in Tunisia. Plant Med Phytother. 1982;16:260–79.

5. Khwairakpam AD, Bordoloi D, Thakur KK, et al. Possible use of Punica granatum (Pomegranate) in cancer therapy. Pharmacol Res. 2018 Jul;133:53-64.

6. Mahsan K, Rohollah S. Pomegranate as a promising opportunity in medicine and Nanotechnology. Trends in Food Science & Technology 69 (2017) 59-73.

7. Seeram NP, Henning SM. Pomegranate juice ellagitannin metabolites are present in human plasma and some persist in urine for up to 48 hours. J Nutr. 2006 Oct;136(10):2481-5.

8. Aviram M, Dornfeld L, et al. Pomegranate juice flavonoids inhibit low-density lipoprotein oxidation and cardiovascular diseases: studies in atherosclerotic mice and in humans. Drugs Exp Clin Res. 2002;28(2-3):49-62.

9. Aviram M, Dornfeld L. Pomegranate juice consumption inhibits serum angiotensin converting enzyme activity and reduces systolic blood pressure. Atherosclerosis. 2001 Sep;158(1):195-8.

10. Gbinigie OA, Onakpoya IJ, Spencer EA. Evidence for the effectiveness of pomegranate supplementation for blood pressure management is weak: A systematic review of randomized clinical trials. Nutr Res. 2017 Oct;46:38-48.

11. Huang H, Liao D, Chen G. Lack of efficacy of pomegranate supplementation for glucose management, insulin levels and sensitivity: evidence from a systematic review and meta-analysis. Nutr J. 2017 Oct 6;16(1):67.


 
מקורות

מושגים

רימון - Pomegranate