להבדיל מסילאן – דבש תמרים, מייפל – אשר מופק מהשיפה של עץ האדר, הדבש זכה להילה של סופר פוד ומיוחסות לו תכונות רבות כמזון אשר מועיל לבריאות ויכול לשמש כאמצעי טיפול במחלות שונות. רוב הטענות לגבי דבש אינן מבוססות וקיימים בקשר לדבש מיתוסים רבים.
 
מי ומה אתה, דבש?  












© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!
לא רק דבורי דבש  מייצרות דבש.
דבורי דבש מערביות - Apis mellifera הן הזן  המוכר והמזוהה ביותר עם דבש. חוץ מדבורי הדבש המוכרות, חרקים נוספים מייצרים דבש. ישנם שבעה זני דבורי דבש שמקורן באסיה, אירופה ואפריקה. בנוסף קיימים מעל 500 זנים נוספים של דבורים אשר מייצרות דבש. מלבד דבורים צרעות ואף נמלים מייצרים דבש.
 


הדבש נחשב למזון יחסית סטרילי

תהליך ייצור הדבש מצוף הפרחים מערב שני אנזימים עיקריים, הראשון – אינוורטאז, אנזים אשר מפרק את הדו סוכר – סוכרוז, לחד סוכרים – גלוקוז ופרוקטוז. לאנזים השני גלוקוז אוקיסידאז, תפקיד חשוב בהפיכת הדבש למזון סטרילי, מאחר והאנזים יוצר מגלוקוז – חד סוכר, חומצה גלוקונית ומי חמצן -  H2O2. החומצה הגלוקונית גורמת לדבש להפוך למזון חומצי, בעל  pH  בין 3 – ל – 4.5  אשר אינו מאפשר שגשוג מרבית החיידקים. מי חמצן משמשים גם הם כחומר מחטא ונוגד שגשוג חיידקים.
 
בנוסף, ריכוז הסוכרים הגבוה בדבש אינו מאפשר שגשוג חיידקים. המים בתא החיידק "נשאבים" החוצה בשל לחץ אוסמוטי גבוה שמשרה ריכוז הסוכר הגבוה.   דבש אטום,  עשוי להישמר אלפי שנים.
 
יחד עם זאת, ניתן למצוא בדבש ( בסוגים שונים ) חיידקים, שמרים ועובשים שונים, אשר אינם מהווים סכנה לבני אדם. חלק מהחיידקים שניתן למצוא בדבש הינם: בצילוס – Bacillus, פסאודומונס – Pseudomonas, אנטרובקטריה – Enterobacter, אשריכיה קולי - Escherichia coli וקלוסטרידום בוטולינום - .  Clostridum botulinum.
 
 
החיידק קלוסטרידום בוטולינום -   Clostridum botulinumאינו מסוגל לשגשג בדבש, אך נבגי החיידק מסוגלים לשרוד ולהתפתח לחיידק לאחר אכילת הדבש. בשל סיבה זו, דבש אינו מומלץ לאכילה על יד תינוקות מתחת לגיל שנה, מאחר ומערכת החיסון שלהם עדיין אינה בשלה להתמודד עם נבגי החיידק.

טוקסינים בדבש: דבש עשוי להכיל מספר מזהמים אשר מקורם מהסביבה. למעשה ריכוז מזהמים בדבש משמש חוקרים סביבתיים כאינדיקציה לרמת הזיהום הסביבתי באזורים בהם רודות הדברים את הדבש מצמחים, אשר מושפעים גם הם ממזהמים באוויר ובאדמה.

מבין המזהמים המצויים בדבש ( תלוי במיקום גיאוגרפי ) ניתן למצוא: מתכות כבדות, חומרי ריסוס, אנטיביוטיקה, אלקלואידים בשם פירזולנידים - pyrrazolidine alkaloids המופקים מצמחים שונים. באופן כללי ריכוז הטוקסינים בדבש נמוך ואינו מהווה סכנה לבריאות האדם. העצה כמובן בנושא זה הינה לקנות דבש המשווק על ידי חברות בהן קיים תהליך פיקוח על הדבש ולא באופן ישיר מכוורנים.

 
סוגי דבש שונים
קיימים סוגים רבים ומגוונים של דבש, בעלי הבדלים גדולים בהרכב כימי, מרקם, צבע, ריח וטעם. טעמו של הדבש תלוי בסוג החרקים שמפיקים אותו, בסוג הצמח ממנו מופק הדבש וכן מהמיקום הגיאוגרפי והעונה בשנה.
 
קיימים סוגי דבש רבים, בניהם:
 
דבש פרחי בר - מכיל ויטמינים ומינרלים רבים, מאחר שהוא נאסף מזנים שונים של צמחים. צבעו נע בין צהוב-זהב לחום כהה, תלוי בהרכב הצמחים
שבו.
 
דבש אקליפטוס - דבש שצבעו כהה, יחסית עשיר בברזל.
 
דבש הדרים – הדבש הנפוץ ביותר בארץ ובארצות הברית. דבש עדין במרקמו ובטעמו. צבעו צהבהב והוא מומלץ לבישול ולאפייה.
 
דבש מפרחי הכוסמת - דבש בגוון חום כהה בעל טעם עז במיוחד.
 
דבש אבוקדו - בעל צבע כהה מאוד ומרקם מאוד סמיך. דבש זה בעל טעם עשיר ומרוכז.
 
דבש תלתן.

 
הרכבו התזונתי של הדבש
דבש מורכב ברובו מסוכרים כ – 82%. פרוקטוז וגלוקוז  הינם החד סוכרים המצויים בדבש בכמות הגדולה ביותר. בדבש קיימים סוכרים שונים: סוכרוז  - דו סוכר המורכב מפרוקטוז וגלוקוז, תלת סוכרים שונים כגון מלזיטוז – Melezitose, אירלוז – Erlose ואוליגוסוכרים שונים.
הדבש מכיל כמות חלבון זניחה וכן כמות קטנה של מינרלים.

 
רכיב כמות ממוצעת ל – 100 גר'
מים 16.3
פרוקטוז 31.8
גלוקוז 31.3
סוכרוז 0.5
מלזיטוז – תלת סוכר 4
אירלוז – תלת סוכר 1
אוליגוסוכרים שונים 13.1
כמות סוכרים כללית 81.7
חומצות אמינו וחלבונים 0.6
חומצות 1.1
מינרלים 0.3
 
מיתוס – דבש בריא יותר מסוכר.
הסוכר הלבן ( או החום ) שאנו אוכלים, סוכרוז Sucrose -  הינו למעשה דו סוכר המורכב משני חד סוכרים: גלוקוז ופרוקטוז. היות והסוכר מתפרק בגוף לגלוקוז ופרוקטוז אשר קיימים בדבש, אין שוני מבחינה בריאותית בין צריכת סוכר או דבש ( גם סילאן ומייפל נכללים בהגדרה זו ). דבש הינו ממתיק לכל דבר, עם אותם החסרונות אשר קיימים בצריכה עודפת של כל ממתיק.  

 
הנחות שגויות בקשר לדבש

חום הורס את ערכו התזונתי של הדבש. נכון אבל...
המינרלים בדבש אינם נהרסים בתהליכי בישול או אפיה, לעומת זאת, וויטמינים רגישים יותר לחום ועשויים להתפרק. יחד עם זאת, היות וכמות הוויטמינים בדבש נמוכה ביותר והיות ואנו לא  אמורים לצרוך ממזון זה כמויות גדולות  - חימום הדבש לא יגרע מגופכם וויטמינים יקרים...
רוצים וויטמינים? אכלו פרוסת לחם מלא, פירות וירקות ותקבלו כמות משמעותית בהרבה מאשר הכמות הקיימת בדבש...


לשם השוואה – כמות הוויטמין C המצויה בפלפל אדום אחד שווה לכמות וויטמין C  אשר מצויה ב – 50 קילו דבש!

כמות החומצה הפולית המצויה ב – 100 תרד שווה לכמות החומצה הפולית אשר מצויה ב – 9.7  קילו דבש!

כמות וויטמין B2  - ריבופלאבין,  המצויה בפרוסת לחם מחיטה מלאה שווה לכמות הוויטמין B2  המצויה ב – 1.3 קילו דבש!




במריחה חיצונית דבש יכול לשמש כאמצעי ריפוי לפצעים, כיבים וזיהומים שונים בעור.
על פי סקירה של Cochrane משנת 2015: קשה להסיק מסקנות כוללות ביחס להשפעותיו של דבש כטיפול מקומי בפצעים בגלל האופי ההטרוגני של אוכלוסיות המטופלים, הטיפולים שאליהם התייחסו כהשוואה. באופן כללי,  איכות הראיות בנושא זה נמוכה.

נראה שהדבש מרפא כוויות בעובי חלקי, במהירות רבה יותר מטיפולים קונבנציונאליים, כגון: חבישת הכוויה בסרט פוליאוריתן, גזת פרפין או גזה ספוגת-סופרמיצין. נראה שדבש מרפא פצעים נגועי זיהום לאחר ניתוח במהירות רבה יותר בהשוואה לחיטוי וגזה.

מעבר להשוואה זו כל עדות להבדלים בהשפעת דבש  הינה באיכות נמוכה או נמוכה מאוד ואינה מהווה בסיס יציב לקבלת החלטות ( 1 ).



דבש יכול להקל על שיעול
מספר מחקרים מצביעים על יעילות הדבש במניעת שיעול בילדים. אולם משתי סקירות שפורסמו עולה שהעדות לשימוש בדבש למניעת שיעול אינה חזקה דיה לבסס המלצה זו.
מסקירת Cochrane משנת 2014 עולה כי דבש עשוי להיות טוב יותר מ'אין טיפול ', מתרופה לשיעול - דיפנהידראמין   diphenhydramine ( נמצאת כמרכיב בסירופ לשיעול ) ופלצבו להקלה סימפטומטית על שיעול, אך הוא אינו טוב יותר מ-   dextromethorphan  - מרכיב אשר נמצא  בתרופות כגון אקמול לצינון ושפעת יום.  
אף אחד מהמחקרים שנכללו לא העריך את השפעת הדבש על 'משך השיעול' מכיוון שההתערבות והמעקב היו במשך לילה אחד בלבד. באופן כללי ניתן לומר שאין ראיות חזקות בעד או נגד השימוש בדבש ( 2 ).




דבש הינו מרכיב חשוב בתרופות סבתא
בפקולטה למדעי רפואת הסבתא מדגישים במיוחד את חשיבות הדבש כאמצעי טיפול בבעיות שונות כגון: כאבי ראש, כאבי גרון, כיב קיבה ועוד...   יחד עם זאת, מאחר והמחקר בנושאים אלו אינו מספק עדויות מספיק חזקות  - אל תסמכו על השימוש בדבש כפתרון.



סיכום
מבחינה תזונתית יש להתייחס לדבש כממתיק. כל יתרון בריאותי המיוחס לדבש אינו רלוונטי, מאחר ואנו אמורים לצרוך מזון זה בכמות קטנה, ההופכת את מרכיביו הבריאותיים לזניחים. לעת עתה, לא קיימות עדויות מדעיות איכותיות לשימוש בדבש למטרות ריפוי פצעים, שיעול או כל בעיה בריאותית אחרת. אפשר כמובן לנסות. יש לזכור שאין לתת דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה ( רצוי להמתין אף יותר ).
 
חג שמח.   







 
מקורות

1. John Wiley & Sons, Ltd. Honey as a topical treatment for wounds. The Cochrane Collaboration 2015. 

2. Oduwole O, Meremikwu MM. et al. Honey for acute cough in children. Cochrane Database Syst Rev. 2014.

מושגים

דבש - Honey

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום