איקוסנואידים  - Eicosanoids הינם מטבוליטים של חומצות שומן ארוכות שרשרת רב בלתי רווי.
איקוזנואידים מהווים משפחה גדולה מאוד של תרכובות בעלות קשת רחבה במיוחד של
פעילות ביולוגית, הן בצמחים ובבעלי חיים.
 
חומר המוצא לייצור איקוסנואידים הינן חומצות שומן רב בלתי רוויות, רובן חומצות שומן מסוג אומגה 6 כגון החומצה ארכידונית - Arachidonic acid, חומצה אדרנית - Adrenic acid וחומצה דיהומו-גאמה לינולאית  - Dihomo-gamma-linolenic acid. מלבד חומצות שומן מסוג אומגה 6, ייצור איקוזנואידים מתקבל מהחומצה האיקוזופנטהאנואית – EPA, חומצת שומן מסוג אומגה 3 ומחומצה מידית - Mead acid, מסוג אומגה 9.












© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!
משפחת האיקוזנואידים מונה מספר מטבוליטים כגון: פרוסטגלנדינים (PG), טרומבוקסנים (TX), לויקוטריאנים (LT) וליפוקסינים (LX). פרוסטגלנדינים קיבלו את שמם מאחר והתגלו לראשונה בבלוטת הערמונית, ייצור הטרומבוקסנים התגלה לראשונה בטסיות הדם (תרומבוציטים) וייצור הלויקוטריאנים התגלה לראשונה בכדוריות דם לבנות - ליוקוציטים. שמם של הליפוקסינים ניתן להם מאחר ותהליך ייצורם מתווך על ידי האנזים ליפואוקסיגנאז – lipoxygenase. 

הפרוסטגלנדינים והתרומבוקסנים הפעילים מבחינה ביולוגית הינם מסדרה 2 בגלל נוכחותם של שני קשרים כפולים פחמן-פחמן. הלוקוטרינים השולטים הינם מסדרה 4 עקב נוכחותם של ארבעה קשרים כפולים פחמן-פחמן. עם זאת ישנם פרוטגלנדינים וסדרת טרומבוקסנים חשובים מסדרה 1.
 
 

האיקוזנואידים משתתפים במספר רב של תהליכים ביולוגיים: בתהליך הדלקתי האיקוזנואידים משפיעים על עוצמת ומשך הכאב,  עליה בחום בגוף, רבייה (כולל השראת לידה), עיכוב הפרשת חומצת הקיבה, בוויסות לחץ הדם באמצעות התרחבות או התכווצות כלי דם, ועיכוב או הפעלה של הצמדות טסיות דם ויצירת קרישי דם.




ייצור איקוזנואידים מחומצה ארכידונית
בגוף, חומצות שומן, כולל חומצה ארכידונית, משולבות בעיקר בפוספוליפידים הממברניים: פוספטידילכולין, פוספטידיל-אתנול-אמין ופוספטידילאינוזיטול. שחרור  החומצה הארכידונית מהפוספוליפידים מתאפשר על ידי פעולתו של האזים פוספוליפאז A2 .

לאחר שחרורה, החומצה הארכידונית נמצאת בתא כחומצת שומן חופשית. החומצה הארכידונית עשויה לעבור מספר מסלולים מטבוליים, אשר כל אחד מהם נשלט על ידי אנזימים שונים ובכל מסלול נוצרות נגזרות שונות של איקוזנואידים.
 


מטבוליזם של חומצה ארכידונית: מסלול הציקלואוקסיגנאז -   Cyclooxygenase - COX
חומצה ארכידונית ניתנת לחמצון באמצעות  אנזימים ממשפחת הציקלואוקסיגנאז – COX.
 
חמצון החומצה ארכידונית על ידי האנזים ציקלואוקסיגנאז מוביל להיווצרות הפרוסטגלנדינים PG ותרומבוקסנים   - TX.
 
לציקלואוקסיגנאז קיימים 3 סוגים או איזנוזימים:
סוגאו COX-1,  מיוצר בקיבה, כליות ובתרומבוציטים.
סוג II או COX-2, מיוצר בפיברובלסטים, מקרופאגים, כונדרוציטים, מוח, כליות, קיבה וברחם.
סוג III או COX-3, מיוצר בעיקר במוח.
 
פעולת האנזים ציקלואוקסיגנאז מהווה את הצומת המטבולית  הדרושה ליצירת פרוסטגלנדין H2 ולהיווצרותם של תרומבוקסנים ופרוסטגלנדינים. עיכוב האנזים ציקלואוקסיגנאז  על ידי תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, NSAID, יגרום להפחתת ייצור תרומבוקסנים ופרוסטגלנדינים וכתוצאה מכך יפחית את השפעתם הדלקתית.

 
ייצור פרוסטגלנדינים מחומצה ארכידונית
ייצור תרומבוקסנים מחומצה ארכידונית
מטבוליזם של חומצה ארכידונית: מסלול הליפוקסיגנאז
החומצה הארכידונית עשויה לעבור מטבוליזם על ידי משפחת אנזימים מסוג ליפוקסיגנז.
קיימים מספר ליפוקסיגנזות אשר אינטראקציה עם כל אחד מהאנזימים מובילה לייצור מטבוליטים שונים.
5- ליפוקסיגנאז  5-lipoxygenase-- קיים בתאים שונים, נויטרופילים, אאוזינופילים, מונוציטים, מקרופאגים ותאי מאסט. 5- ליפוקסיגנאז מוביל ליצירת לויקוטריאנים LTA4, LTB4, אשר על ידי תוספת מולקולת גלוטתיון, הופכים לסוג מסוים של לויקוטריאנים המכונים לויקוטריאנים של ציסטניל- LTC4. ה- LTC4, על ידי אובדן של חומצה גלוטמית בהשפעת G-glutamyl-transferase, מתקבל LTD4 אשר עצמו הופך ל- LTE4 בהשפעת דיפפטידאז על ידי אובדן גליצין.

 
ייצור לויקוטריאנים מחומצה ארכידונית
ייצור ליפוקסינים מחומצה ארכידונית
15- ליפוקסינגאז -  15- lipoxygenase. קיים בתאין שונים, כגון: נויטרופילים, מונוציטים, איאוזונופילים, פיברובלסטים ותאי מערכת העיכול 15- ליפוקסינגאז מוביל ליצירת ליפוקסינים ואיאוקסינים.
ליפוקסינים ממלאים תפקיד חיוני בהפחתת פגיעה מוגזמת ברקמות על ידי דלקות כרוניות. הליפוקסינים מווסתים את פעילותם של תאים לבנים, כגון: נויטרופילים, מקרופאגים, תאי T ותאי B. ליפוקסינים מווסתים רמות של גורמי שעתוק שונים ועל ידי כך גורמים "לכיבוי" גנים דלקתיים רבים.

איאוקסינים מופרשים מתאי דם לבנים – איאוזנופילים ותאי מאסט. בחולי לימפומה מופרשים איאוקסינים מתאים בשם  -  Reed–Sternberg cells, אשר מקורם בתאי דם לבנים מסוג B.

איאוקסינים גורמים לחדירות כלי דם לנוזלים ואחראיים לגרימת בצקת – אחת מתסמיני התהליך הדלקתי.
ייצור איאוקסינים מחומצה ארכידונית

מושגים

איקוסנואידים - Eicosanoids

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום