© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!
סוגי חד סוכרים בסיבים תזונתיים
צלולוז – Cellulose וגלוקנים שונים אמנם בנויים מיחידות גלוקוז, אולם סיבים תזונתיים כגון קסילוגלוקאן  - Xyloglucan וארבינוקסילאן – Arabinoxylan בנויים מסוגים שונם של חד סוכרים כגון: קסילוז, פוקוז, גלקטוז וארבינוז.
 
סיבים תזונתיים מסיסים סיבים תזונתיים בלתי מסיסים
דקסטרין חיטה – עמילן עמיד תאית - צלולוז
בטא גלוקנים עצן - ליגנין
גומי פקטינים מסוימים
פסיליום הֶמיצלולוזות מסוימים
פקטינים  
פרוקטו-אוליגוסכרידים  
הֶמיצלולוזות מסוימים  
   
סיבים תסיסים סיבים בלתי תסיסים
דקסטרין חיטה – עמילן עמיד תאית - צלולוז
פקטינים עצן - ליגנין
בטא גלוקנים  
גומי  
גומי גואר שעבר הידרוליזה חלקית  
אינולין ואוליגופרוקטוז  
פרוקטו-אוליגוסכרידים  
   
סיבים צמיגיים סיבים שאינם צמיגיים
בטא גלוקנים תאית - צלולוז
פקטינים עצן - ליגנין
סוגי גומי מסוימים הֶמיצלולוזות מסוימים
פסיליום  
   
סיבים פונקציונליים  
דקסטרינים עמידים  
פסיליום  
כיטין וכיטוזן  
פרוקטו-אוליגוסכרידים  
פולידקסטרוז  
 
סיבים מסיסים מתמוססים במים – הסביבה הטבעית במעי, ויוצרים ג'ל ובאופן כללי תסיסים על ידי חיידקים המעי הגס.
 
סיבים לא מסיסים אינם מתמוססים ובעלי כושר ספיחת מים, תכונה אשר גורמת לעליה בנפח הצואה. סיבים אלו פחות תסיסים על ידי חיידקי המעי הגס.
 
סיבים תסיסים
סיבים תסיסים עוברים פירוק על ידי חיידקי המעי הגס לחומצות שומן קצרות שרשרת. חומצות השומן אשר מתקבלות הינן: חומצה פרופיונית, בוטירית ואצטית. חומצות שומן אלו משמשות כמקור לאנרגיה לתאי המעי ולשאר רקמות הגוף, היות וחומצות שומן אלו נספגות במעי הגס ועוברות למחזור הדם ההיקפי.
 
האנרגיה אשר מתקבלת מפירוק סיבים תזונתיים לחומצות שומן קצרות שרשרת שווה בקירוב
לכ – 2% - 1 קק"ל / גר'.
 
לתסיסת הסיבים במעי הגס משויכות תכונות פרהביוטיות. חומצות השומן קצרות השרשרת הינן חומצות חזקות ובעלות השפעה על חומציות במעי  - גורמות לירידה ב – Ph ומגבירות את חומציות המעי. הורדת ה – Ph במעי מעודדת שגשוג חיידקים "טובים" כגון לקטובצילוס וביפידובקטריה, אשר עמידים ב – Ph נמוך ומונעת שגשוג חיידקים פתוגנים דוגמת קלוסטרידיום.  
סיבים תזונתיים - מבנה
 
תאית  - צלולוז - Cellulose
מולקולת הצלולוז בנויה ממספר רב של יחידות גלוקוז אשר מחוברות בקשרי (β(1-4. מספר יחידות הגלוקוז נע בין מספר מאות לאלפי יחידות.

 
המיצלולוזות
המיצלולזות הינה קבוצה המכילה מספר רב סוכרים מסועפים כגון: קסילאן, ארבינוקסילן, ארבינוגלקטאן, גלוקומנאן ועוד. רב סוכרים אלו מורכבים משלל חד סוכרים שונים.

 
קסילאן – Xylan
קסילאן הינה תת משפחה של המיצלולוזות. קסילאן בנוי משלד בסיס המורכב מחד הסוכר קסילוז אליו קשורים חד סוכרים שונים כגון ארבינוז וחומצה גלוקורונית. משפחה זו כוללת את הארבינוקסילאן, ארבינוגלוקורונוקסילאן ואת ה – גלוקורונוקסילאן.


 
ארבינוקסילאן

מבנה הארבינוקסילאן  מכיל שלד בסיס המורכב מיחידות קסילוז אליו קשורות יחידות ארבינוז. סוגים שונים של ארבינוקסילאן מכילים בין 1500 ל – 5000 יחידות חד סוכרים.
ארבינוקסילאן נמצא בכל דגני הדגנים העיקריים, כולל חיטה,שעורה, שיבולת שועל, שיפון, אורז, דורה, תירס, ודוחן.
ארבינוקסילאן - תרשים סכמטי
ארבינוקסילאן - נוסחה כללית
ארבינוגלוקורונוקסילאן
נגזרת של ארבינוקסילאן אשר בנויה משלד בסיס המורכב מיחידות קסילוז אליו קשורות יחידות ארבינוז, חומצה גלוקורונית ובוסוגים מסויימים חומצה פרולית.
ארבינוגלוקורונוקסילאן - תרשים סכמטי
ארבינוגלוקורונוקסילאן - נוסחה כללית
גלוקורונוקסילאן
מבנה הגלוקורונוקסילאן מכיל שלד בסיס המורכב מיחידות קסילוז אליו קשורות יחידות ארבינוז וחומצה גלוקורונית. גלוקורונוקסילאן מהווה את ההמיצלולוז העיקרי בעצה קשיחה – Hardwood כ – 15-30%.
גלוקורונוקסילאן - תרשים סכמטי
גלוקורונוקסילאן - נוסחה כללית
מנן - Manan
מנן הינה תת משפחה של המיצלולוזות. מנן בנוי משלד בסיס המורכב בעיקר מחד הסוכר מנוז. סוגי מנן הקיימים הינם מנן טהור, אשר מורכב אך ורק מיחידות מנוז, גלקטומנן וגלקטוגלוקומנן.
 


גלקטומנן
גלקטומנן בנוי משלד בסיס המורכב מחד הסוכר מנוז אליו קשורות יחידות גלקטוז ביחסים שונים.
שינוי היחס בין יחידות המנוז ליחידות הגלקטוז יוצר סוגים שונים של גלקטומנן.

 
גלקטוגלוקומנן
גלקטוגלוקומנן בנוי משלד בסיס המורכב מחד הסוכר מנוז ומחד הסוכר גלוקוז, דפוס הופעת יחידות הגלוקוז אינו אחיד. כמו בגלקטומנן גם בגלקטוגלוקומנן אל שלד הבסיס קשורות יחידות גלקטוז.
גלקטומנן - תרשים סכמטי
גלקטומנן - נוסחה כללית
גלקטוגלוקומנן - תרשים סכמטי
גלקטוגלוקומנן - נוסחה כללית
קסילוגלוקאן
מבנה הקסילוגלוקאן מורכב משלד בסיס הבנוי מחד הסוכר גלוקוז, כאשר אל שלד הבסיס קשורות יחידות קסילוז באופן ישיר. אל יחידות הקסילוז קשורות יחידות גלקטוז או יחידות גלקטוז המקושרות לחידות פוקוז.
קסילוגלוקאן - תרשים סכמטי
קסילוגלוקאן - נוסחה כללית
עצן – ליגנין
ליגנין הינו סיב תזונתי אשר אינו מוגדר כרב סוכר, מאחר והיחידות המרכיבות את הליגנין אינן חד סוכרים אלא תוצרי מטבוליזם של החומצה האמינית פנילאלנין הנקראים בשם כולל מונוליגונולים – Monolignols - p-coumaryl alcohol, coniferyl alcohol, sinapyl alcohol.
ליגנין - יחידות בסיס 
קיימים מספר סוגים של ליגנין. ליגנין של עצה רכה – Softwood, עצה קשיחה – Hardwood וצמחים עשבוניים – Graminoids. בכל אחת מהקבוצות קיימים יחסים שונים של יחידות הבסיס המרכיבות את הליגנין.
 
מיחידות הבסיס נוצרים מבנים מורכבים יותר אשר מהווים את המבנים הבסיסיים המרכיבים את הליגנין.
ליגנין - מבנים בסיסיים 
פקטינים
פקטינים הינם משפחת הסיבים התזונתיים המורכבת ביותר. מבנה הפקטין מורכב משלד הבנוי בעיקר מחומצה גאלקטורונית – Galacturonic acid, וממבנים עשירים בחומצה גאלקטורונית כגון: הומוגלאקטורונן – Homogalacturonan, רהמנוגאלקטורונן – 1 – Rhamnogalacturonan, רהמנוגאלקטורונן – 2 – Rhamnogalacturonan וקסילוגאלקטורונן -  Xylogalacturonan.
הומוגלאקטורונן
הומוגלאקטורונן הינו שרשרת ליניארית המורכבת מיחידות חומצה גאלקטורונית אשר קשורות אליהן קבוצות קרבוקסיל וקבוצות מתיל. הומוגלאקטורונן מהווה כ – 60% ממסת הפקטין המצוי בדופן התא הצמחי.
הומוגלאקטורונן שלא עבר מתילציה ( אינו קושר יחידות מתיל ) טעון במטען שלילי ובעקבות כך עשוי לקשור יוני סידן Ca+2ליצירת מבנה דמוי ג'ל עם מולקולת הומוגלאקטורונן נוספת.
רהמנוגאלקטורונן – 1
רהמנוגאלקטורונן – 1 הינה משפחה המורכבת משלד הבנוי מחומצה גלקטורונית ומרהמנוז. משפחת הרהמנוגאלקטורונן – 1 מהווה בין 30% - 20 ממסת הפקטין. אל שלד הבסיס קשורות שרשראות צידיות אשר בנויות מארבינוז וגלקטנים.  
סוגי חד סוכרים בסיבים תזונתיים - תרשים סכמטי
סיווג הסיבים התזונתיים
ניתן לסווג את הסיבים התזונתיים על פי מספר תכונות, כך שסיב תזונתי מסוים עשוי להכיל מספר תכונות. התכונות על פיהן מסווגים הסיבים התזונתיים הינן: מסיסות ואי מסיסות, יכולת תסיסה במי הגס, צמיגות ותפקוד.

 
רהמנוגאלקטורונן – 2
רהמנוגאלקטורונן – 2 הינו הנגזרת המסועפת ביותר השייכת לפקטין. ריכוזו של הרהמנוגאלקטורונן – 2 נמוך ומהווה פחות מ – 1% ממסת הפקטין. רהמנוגאלקטורונן – 2 מכיל סוגי חד סוכרים בעלי שכיחות נמוכה בטבע, כגון: 2 – O – מתיל קסילוז,  2 - O - מתיל פוקוז, חומצה אסרית - Aceric acid וחומצה הפטולואסרית - Heptulosaric acid.
קסילוגלקטורונן
קסילוגלקטורונן הינו מקטע במבנה הפקטין אשר בנוי משרשרת יחידות חומצה גלקטורונית אשר קשורות אליהן יחידות קסילוז.  
פרוקטנים
פרוקטנים - Fructans הינם קבוצה של רב סוכרים הבנויים מחד הסוכר  - פרוקטוז. בקבוצה זו ניתן למצוא את האינולין – תת קבוצה כשלעצמה, אשר מכילה מספר רב של יחידות פרוקטוז. פרוקטנים קצרי שרשרת – בין 3  - 9  יחידות חד סוכרים, נקראים פרוקטו אוליגוסכרידים.
סיבים תזונתיים – יתרונות בריאותיים
 
המצלות לצריכה יומית
על פי ההמלצות הנוכחיות של ה - DRI, על כל אדם לצרוך 25 עד 38 גרם סיבים ביום. על פי סקרי מב"ת אשר מפורסמים באתר משרד הבריאות ועל פי נתונים ממדינות אחרות, רוב בני האדם אינם צורכים כמות נאותה של סיבים תזונתיים
 
סיבים תזונתיים מסיסים - השפעה פרהביוטית במעי.
סיבים תזונתיים מסיסים עוברים תהליך עיכול – התססה על ידי אוכלוסיית חיידקי המעי הגס, תוצרי ההתססה הינן חומצות שומן קצרות שרשרת: חומצת השומן הפרופיונית, בוטירית והאצטית. חומצות שומן אלו הינן חומצות חזקות אשר גורמות לירידה ב – Ph במעי בגס. הירידה ב – Ph ועליה בחומציות המעי מהוות גורם אשר מעודד שגשוג חיידקים "טובים" כגון ביפידובקטריה ולקטובצילוס ומפחית את הישרדות חיידקים פתוגנים – גורמי מחלות, כגון קלוסטרידיום. מסיבה זו צריכת סיבים תזונתיים מסיסים קשורה להפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
 
הגברת שיעור הספיגה של מינרלים
היות וצריכת סיבים תזונתיים ממקורות טבעיים קשורה בצריכת הסובין כולו, בעבר סברו כי צריכת סיבים תזונתיים, בייחוד בכמות גדולה, קשורה בהפחתת שיעור הספיגה של מינרלים דו ערכיים כגון: סידן, נחושת, מגנזיום, אבץ וברזל. הסיבה להנחה זו הינה תכולת החומצה  הפיטית המצויה בסובין.
לחומצה הפיטית יכולת קשירה ליונים דו ערכיים ומניעת ספיגתם במעי הדק.
מחקרים בבני אדם ובעלי חיים שוללים הנחה זו. נמצא כי צריכת סיבים תזונתיים מסיסים מגבירה למעשה את ספיגתם של מינרלים כגון: סידן,ברזל, אבץ ומגנזיום.
 
השפעה על תפקוד המעי
צריכת סיבים תזונתיים שאינם מסיסים אך גם צריכת סיבים תזונתיים מסיסים תורמת להגברת תפקוד המעי מבחינת יכולת ריקון ויציאות תקינות. צריכת סיבים תזונתיים שאינם מסיסים תורמת בעיקר לעליה בנפח הצואה. צריכת סיבים מסיסים שונים קשורה גם היא לעליה  בנפח הצואה. לסיבים תזונתיים מסיסים יש השפעה נוספת על המעי היות ולחומצות השומן הנוצרות מסיבים או על ידי חיידקי המעי יש השפעה לקסטיבית, אשר גורמת לצואה רכה יותר ומסייעת במקרה של עצירות.
 
הפחתת הסיכון לדיברטיקוליטיס
מצב של עצירות כרונית גורם להצטברות צואה קשה במעי הגס. הצטברות הצואה גורמת ללחץ על דופנות המעי, אשר עם הזמן מפתחות כיסים אשר עשויים להפוך למודלקים בעקבות זיהום.
לצריכת סיבים תזונתיים מיוחסת הפחתת הסיכון ללקות בדיברטיקוליטיס,  היות וצריכת סיבים תזונתיים גורמת לעליה בנפח הצואה וריכוך הצואה.
 
הפחתת רמת הכולסטרול בדם.
לצריכת סיבים תזונתיים מיוחסת השפעה מסוימת על הפחתת רמת הכולסטרול בדם.
הכבד מייצא כ – 30 – 20 גר' חומצות מרה ביום. חומצות המרה אשר מיוצרות מכולסטרול.
לחומצות המרה תפקיד חשוב בתהליך עיכול השומנים במעי. לאחר סיום תהליך עיכול השומנים, חומצות המרה נספגות בחזרה המעי הדק אל הכבד. חלק קטן מחומצות המרה מופרש מהמעי ואינו חוזר אל הכבד – כ 1 – 0.8 גר' ביום. הכבד משלים את אובדן חומצות המרה על ידי שימוש בכולסטרול כאבן בניין לייצור חומצות המרה החסרות. צריכת סיבים תזונתיים מסיסים מגבירה את הפרשת חומצות המרה מהמעי, כתוצאה מכך, נדרש שימוש בכבד שימוש בכמות גדולה יותר  של כולסטרול לייצור חומצות המרה החסרות. שימוש בכמות גדולה יותר כולסטרול לשם ייצור חומצות המרה החסרות גורם להפחתה יחסית בשימוש בכולסטרול לשם ייצר חלקיקי LDL. 


ירידה במשקל ומניעת השמנה
צריכת סיבית תזונתיים עשויה לתרום לתהליך ירידה במשקל ולהפחית את הסיכון בהשמנה. צריכת סיבים תזונתיים או מזונות עשירים בסיבית תזונתיים תורמת לתחושת שובע ממושכת על ידי עיכוב קצב ריקון הקיבה ועל ידי הפחתת קצב ספיגת הגלוקוז מהמעי הדק אל הדם. תוחשב שובע ממושכת עשויה לגרום להפחתת כמות המזון הנצרכת על ידי האדם.



האם סיבים תזונתיים מספקים אנרגיה לגוף האדם?
חומצות השומן קצרות השרשרת אשר נוצרות מסיבים תזונתיים במעי הגס נספגות ועוברות מטבוליזם בגוף. האנרגיה המופקת מסיבים תזונתיים נאמד באופן כללי בין 2 – 1 ק"קל לגרם.
אנרגיה זו אינה זמינה לאדם באותה המידה שבה מתפרק עמילן, מאחר ודרושות שעות רבות לשם הפקתה וכמותה פחותה יותר.

 

מושגים

סיבים תזונתיים - Dietary fibers

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום

 
רוב הסיבים תזונתיים הינם רב סוכרים – Polysaccharides – פולימרים אשר מורכבים מחד סוכרים – Monosaccharides שונים. בשנים האחרונות חלה התייחסות שונה בהגדרת הסיבים התזונתיים.
ההגדרה המסורתית של סיבים תזונתיים הייתה  - רב סוכרים ממקור צמחי שאינם ממקור עמילני ואינם עוברים עיכול אנזימתי במעי הדק.
בשנת 2009 גוף בשם Codex Alimentarius תחת ארגון הבריאות העולמי – WHO ותחת ארגון המזון והחקלאות FAO, פרסם הגדרה לסיבים תזונתיים אשר הרחיבה את היריעה וכללה חומרים אשר בעבר לא נחשבו כסיבים תזונתיים.
 
תחת הגדרת ה - Codex Alimentarius נכללים החומרים הבאים כסיבים תזונתיים:
רב סוכרים בעלי יותר מ – 10 יחידות חד סוכרים, אשר אינם עוברים פירוק אנזימתי על ידי המעי הדק. הגדרת סוכרים בעלי פחות מ – 10 יחידות ואף 2 יחידות סוכרים  - אוליגו סוכרים התקבלה, על סמך העובדה כי חומרים אלו אינם עוברים פירוק אנזימתי, אולם בהחלטה זו צוין כי קביעה סופית תעשה על ידי הרשות הלאומית – WHO.

רב סוכרים ממקור תזונתי צמחי טבעי.

רב סוכרים אשר הופקו ממקור תזונתי ועברו שינוי פיזיקלי, אנזימתי או כימי, אשר הודגמו כבעלי השפעה פיזיולוגית חיובי וכמיטיבים לבריאות האדם.

• רב סוכרים סינטטיים אשר הודגמו כבעלי השפעה פיזיולוגית חיובי וכמיטיבים לבריאות האדם.




הבדלים בין סיבים תזונתיים לעמילן
בשונה מרב הסוכר עמילן, סיבים תזונתיים אינם עוברים פירוק אנזימטי על ידי מערכת עיכול של בני האדם. בעמילן אשר מתקבל ממזונות שונים קיימים קשרי אלפא בין יחידות הגלוקוז. בגוף האדם קיים האנזים אלפא עמילאז אשר יכול לפרק קשרים אלו למולקולות גלוקוז בודדות אשר יכולות לשמש את הגוף כמקור לאנרגיה.
בסיבים התזונתיים הקשרים בין יחידות החד סוכרים הינם מסוג בטא. מאחר ובגוף האדם לא קיים האנזים בטא עמילאז, הסיבים התזונתיים נשארים בלתי מפורקים – תכונה אשר מקנה לסיבים יתרונות בריאותיים.
חלק מהסיבים התזונתיים עוברים פירוק על ידי חיידקים המעי לחומצות שומן קצרות שרשרת – לחומצת השומן הפרופיונית, בוטירית ואצטית. לחומצות שומן אלו מיוחסות תכונות שונות בניהן הפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.  

בשונה מעמילן אשר בנוי מיחידות של חד הסוכר גלוקוז, סיבים תזונתיים בנויים מסוגים שונים של חד סוכרים: