היינו מצפים ממומחה הכושר והתזונה שלנו שלקראת יום-הכיפורים יביא לנו משהו על אופניים. במקום זה הוא חזר עם מדריך לצמים. מפחיד לחשוב שעם כזאת מאסה של שרירים, הוא רק מתחיל להתחזק...
יום כיפור בפתח, ונושא הצום, משהו שבמידה מוגבלת עשוי להיות כלי רפואי שמסייע בשיקום אברים חיוניים כמו הכבד למשל, הופך להיות רלוונטי לחלקים גדולים באוכלוסיה: גם חילוניים רבים אשר אינם נוהגים לצום את שאר הצומות במשך השנה, מקיימים את מצוות צום יום כיפור.
מנהגי צום קיימים במספר רב של דתות ושורשיהם עתיקי יומין. בעבר נחשבו הצמים לקדושים - אלו היכולים להתעלות מעל עינוי הגוף ולגלות תעצומות נפש. העובדה שצום חריף לאורך זמן עלול לגרום להפרעה במערכת העצבים ולחזיונות, הפכה חלק מהם גם לנביאים...
מטרת צום יום כיפור אינה לגרום לנו לשיבוש הדעת אלא להיפך - הכוונה המקורית שלו היא להעניק לנו זמן להתבוננות פנימית ובחינה של התנהגותנו לאורך השנה, ניתן להקדיש את היממה הזאת גם להיכרות עם תחושת הרעב והשובע בגוף, היכרות עם מנגנוני השליטה העצמית וכח ההחלטה.
אנו חיים בחברת שפע ורגילים לספק את צרכינו באופן מיידי. לכן כדאי, מדי פעם, להתנסות בחוויה של ריסון עצמי ודחיית סיפוקים מיידיים. או במילים אחרות: נסו להקשיב לגופכם בזמן הצום, במקום לחשוב כל הזמן כמה אתם מסכנים. ביהדות קיימות מספר תעניות (למי שמחפש סיבות נוספות לצום), למשל צום עשרה בטבת, צום גדליה, צום שבעה-עשר בתמוז, תענית אסתר וצום תשעה באב.
האם צום בריא? ובכן, התשובה מורכבת: בעקרון צום שכולל הימנעות מוחלטת ממזון ומנוזלים אינו בריא ומוגדר כמצב של עקה (סטרס). יחד עם זאת, קשה לבטל את החוויה הנפשית שעובר מי שגוזר על עצמו צום. בהמשך נפרט כמה דרכים להכנה יעילה לצום, כזאת שתסייע "להרוויח" את המצווה הדתית, עם פגיעה מינמלית במערכת הפיזיולוגית, בינתיים, בואו נכיר את הצום (לא צום מוחלט) כמכשיר רפואי.
כבד
איבר המטרה של הצום הרפואי. אין ספק שהכבד הוא אחד האברים המרכזיים ביותר בגוף-האדם, בהיותו מבצע של מספר תפקידים חיוניים.
1. תפקידים מטבולים:
מטבוליזם של סוכרים: הפיכה של פרוקטוז (סוכר הפירות) וגלקטוז (חלק מסוכר החלב) לגלוקוז. הפיכה של חומצות אמינו לפחמימות. הכבד מהווה מאגר של גליקוגן - אגירה (מעודפים) ושחרור (בתגובה לאינסולין).
מטבוליזם של שומנים: בניה ופירוק של טריגליצרידים, פוספוליפידים, וכולסטרול. אגירה של עודפי ליפידים בליפופרוטאינים לשינוע לרקמות אחרות. ייצור ואגירה של מיצי מרה בכיס המרה.
מטבוליזם של חלבונים: ייצור חלבוני הפלסמה וליפופרוטאינים. ייצור חומצות אמינו לא חיוניות שבמחסור פינוי של חומצות אמינו שנמצאות בעודף בדם דה-אמינציה של חומצות אמינו, ייצור חומרים נוספים המכילים חנקן (חומצות גרעין).
2. נטרול רעלים:
כימיקלים אלכוהול, תרופות, הורמונים.
3. אגירה:
מאגר כל הויטמינים מסיסי שומן, אבץ, ברזל, נחושת, מגנזיום, 12B, הפעלה של ויטמין D.
4. ייצור והפרשה:
ייצור והפרשת מיצי מרה, טרנספורטרים של ויטמינים ומינרלים. הפרשה של בילירובין וכולסטרול, פינוי תאי דם שחוקים (אחרי 120 יום). פינוי אמוניה והפיכתה לאוריאה, מטבוליזם של סטרואידים.
6. מחזור הדם:
איזון לחצי דם, חלבוני קרישה.
הרפואה הקונבנציונלית מתייחסת אל הכבד בשונה מהרפואה המשלימה. רופא קונבנציונלי יחפש בבדיקות הדם רמה גבוהה של אנזימי כבד (עדות לנזק לתאי הכבד) ומדדים אחרים אשר עלולים להעיד על כשל-כבדי, כגון עליה ברמת הבילירובין בדם. הרפואה המשלימה לעומת זאת, נוקטת בגישה המונעת: הסימפטומים אינם חייבים להעיד על נזק ביוכימי לרקמה, אלא על עומס. הגישה במקרה שכזה הינה לפטור את הכבד מהעומס - מאחר והכבד מנטרל רעלים המגיעים בחלקם מהמזון ומטפל באבות המזון.
המזון אותו אנו צורכים כיום, הוא ברובו תעשייתי ומכיל צבעי מאכל, חומרים משמרים, ממתיקים ותרכובות אחרות רבות כגון הורמונים זרזי ומעכבי גדילה. הסיבה שאנו לא סובלים מרעילות היא היכולת של הגוף לנטרל ולהפריש חומרים אלו. הנטרול מתרחש בעיקר בכבד והסילוק נעשה ברובו דרך הכליות ומערכת השתן. במידה ונצרוך מזון שכזה לאורך זמן אנו יכולים "להתיש" את הכבד ולהתחיל לסבול מסימפטומים אשר בראיית הרפואה המשלימה קשורים לכבד.
היפוקרטס, אבי הרפואה, כינה את הצום "סכין הניתוחים של הטבע", היעילות של הצום היא בכך שהוא מאפשר מנוחה למערכות הגוף, והאנרגיה המושקעת בעיכול המזון ובספיגתו מופנה לשיקום הגוף, להבראה, להרחקת רעלים ולהיטהרות. קיימים סוגים שונים של צומות רפואיים המבוססים על מיצים שונים, תה צמחים, ולפעמים אף על מספר מצומצם של מזונות, ומשווקים כיום כאמצעי לריפוי ממחלות שונות, לדוגמה: בעיות במערכת העיכול, כאבי מפרקים, קשיי נשימה (אסטמה), מחלות לב וכלי-דם, הורדת רמות שומנים בדם, ניקוי כבד, גירויים ודלקות בעור, מתח ועצבנות. צום שכזה יכול להיות חד-פעמי, או להתבצע כדרך חיים (פעם בשבוע או בכמה שבועות), בעיקר תחת השם "ניקוי גוף". חשוב להדגיש כי לא מדובר בצום מוחלט, משום שהמטרה היא ניקוי רעלים מהגוף ולשם כך צריך לספק לגוף נוזלים (על-מנת שיוכל להפריש את הרעלים החוצה).
איך תבחרו את הצום המתאים לכם?
לשם כך יש תחילה להבין את העיקרון. המטרה בצום שכזה היא לפטור את הכבד מעומס - לשם כך לא נאכל מזון העשיר בחלבונים הדורשים "טיפול" על-ידי הכבד, מצד שני עלינו לספק לגוף מספיק קלוריות על-מנת לא לגרום לפירוק חלבונים מהשרירים, אחרת אנו שוב גורמים לכבד "לעבוד" קשה יותר בניסיון להפוך חלבונים לסוכר. כלומר, לא מדובר בצום מוחלט אלא יחסי. אין צורך להתענות ברעב.
בחרו מזונות כמה פחות מעובדים, כמו שיבולת שועל (קווקר), קטניות עניות בחלבון או ירקות. רצוי להימנע ממזון מעובד: בשרים, מוצרים המכילים צבעי מאכל וחומרים משמרים, קפה ואלכוהול. הקפידו להרבות בשתייה - הדרך של הגוף להיפטר מרעלים הינה הפרשה החוצה העיקר דרך מערכת השתן.
במידה ואתם משתמשים בתרופות, התייעצו עם הרופא המטפל לפני התחלת הצום, גם אם לא מדובר בצום מוחלט, עדיין יכול להיות שאקט כזה נוגד את הוראות השימוש בתרופה כזו או אחרת. בנוסף צומות על בסיס מיצים (במיוחד מיץ-אשכולית) עלולים לגרום לשינוי במטבוליזם של תרופות מסוימות.
איך תתכוננו לצום
ההמלצה היא להתחיל להתכונן לצום יום וחצי לפניו ואם אפשר אפילו יומיים שלושה לפניו. המעבר מאכילה לפי הצורך לצום מוחלט, הוא מעבר טראומטי לגוף. אנשים שאינם רגילים לצום עלולים להרגיש בזמן הצום כאבי ראש, חולשה, רעידות וכאבים. בייחוד סובלים המכורים לקפה/קפאין ולסיגריות. ההמלצה היא להתחיל להתרגל למצב של "חצי צום": יומיים לפני הצום הפסיקו לאכול בשעה שש או שבע בערב עד הבוקר. הימנעו ממזון, אך שתו כפי הצורך.
יום הצום הגיע:
* אל תזניחו את האכילה והשתייה במשך יום זה מתוך מחשבה שהארוחה המפסקת תספיק לכם. הקפידו לאכול ארוחת קטנות ותכופות במהלך יום זה, על-מנת לטעון את הכבד והשרירים בפחמימות - תהליך שלא ניתן לבצעו בארוחה אחת בלבד. המאגרים בכבד הם החשובים יותר, וכדאי להגיע אל הצום כאשר הכבד מלא בגליקוגן. העדיפו לצרוך מזונות פחמימתיים המכילים יותר עמילנים בעלי זמן ספיגה ארוך מאשר מזונות המכילים סוכרים פשוטים הנספגים במהירות.
* הקפידו על שתיית נוזלים 24 שעות לפני הצום. שתו לעיתים תכופות, ואל תגיעו מיובשים אל הארוחה המפסקת (ואז תשתו יתר על המידה). מצב זה יצור יותר עומס על הכליות ויגרום להפרשת יותר נוזלים מהגוף.
* כדאי להימנע משתיית משקאות המכילים קפאין כגון: קפה, נס קפה, קולה, תה (גם ירוק) וממשקאות אלכוהוליים, מאחר שיש להם השפעה משתנת, איבוד נוזלים יגרום לכם להרגשת רעב מוגברת.
* כדאי במידת האפשר להימנע מעישון סיגריות או הפחתה הדרגתית בכמותן מספר ימים לפני הצום, מאחר שהפסקת-עישון פתאומית עלולה לגרום לתסמינים של גמילה.
* בארוחה המפסקת מומלץ להקפיד על שילוב של פחמימות חלבונים ושומנים. אכילת מזונות חלבוניים כגון בשר ודגים, מקנה הרגשת שובע ממושכת. בנוסף כדאי לאכול מזונות שומניים כמו טחינה, חומוס או שקדים ואגוזים. מזונות אלו יגרמו לריקון איטי יותר של תוכן הקיבה למעיים ויתרמו גם הם לתחושת שובע ממושכת. מומלץ להימנע מאכילת קטניות ומזונות ממשפחת הכרובים, היוצרים נפיחות בבטן וגזים.
* בסיומו, "שיברו" את הצום עם כוס תה צמחים ממותק בכפית דבש ובתוספת של עוגייה קטנה או קרקר. אל תתנפלו על האוכל. חכו עשרים דקות ואז תתפנו אל הארוחה, אכלו כמות סבירה ואל תכבידו על מערכת העיכול.
צום קל וגמר חתימה טובה
