חומצות קרבוקסיליות הינן תרכובות אורגניות בעלות קבוצת קרבוקסיל – COOH -  קבוצה פונקציונלית בה  הפחמן הקרבונילי קשור לקבוצת הידרוקסיל.
חומצות קרבוקסיליות עשויות להיות מורכבות משלד אליפטי – שלד פחמני או משלד ארומטי – תרכובת טבעתית.












© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!
משפחת החומצות הקרבוקסיליות ענפה. לחומצות אמינו וחומצות שומן יש קצה קרבוקסילי אשר מקנה להן את תכונת החומציות. תרכובות מוכרות נוספות אשר שייכות למשפחה זו הינן: החומצה האצטית, חומצה לקטית, חומצה פירובית, חומצה אוקסלית, חומצה ציטרית והחומצה פרופיונית.
 
 

נומנקלטורה 
שמן של החומצות הקרבוקסילית הוא הבסיס לנומלקטורה של כל שאר הנגזרות.
לפי IUPAC: במקום הסיומת "e" שיש בסוף אלקאנים שמים את הסיומת "oic acid".
שמות נפוצים: לחומצות קרבוקסילית המכילות עד 6 פחמנים יש שמות נפוצים שניתנו להם ע"י כימאים בעבר.
 
החומצה הקרבוקסילית הפשוטה ביותר הינה החומצה הפומרית   H-COOH.



מינוח IUPAC לחומצות קרבוקסיליות נפוצות
מינוח IUPAC שם נפוץ נוסחה מבנית
Methanoic acid Formic acid HCOOH
Ethanoic acid Acetic acid CH3COOH
Pentanoic acid Valeric acid CH3(CH2)3COOH
Octadecanoic acid Stearic acid CH3(CH2)16COOH
2-Hydroxypropanoic acid Lactic acid CH3CHOHCOOH
2-Hydroxy-2-phenylethanoic acid Mandelic acid C6H5-CHOHCOOH
2-Propenoic acid Acryloic acid CH2=CHCOOH
Benzene carboxlic acid Benzoic acid PhCOOH
o-Hydroxybenzene carboxlic acid Salicylic acid o-C6H4(OH)COOH
Ethanedioic acid Oxalic acid HOOC-COOH
Propanedioic acid Malonic acid HOOC.CH2COOH
Butanedioic acid Succinic acid HOOC.CH2CH2COOH
1,2-benzenedicarboxlic acid Phthalic acid o-HOOC.C6H4COOH
 
תגובות כימיות אופייניות של חומצות קרבוקסיליות
חומצות קרבוקסיליות שונות ( תלוי במבנה החומצה ) עשויות להשתתף במגוון תגובות כימיות כגון: תגובה חומצית ויצירת מלחים של חומצות קרבוקסליות, התקפה נוקלאופילית של פחמנים קרבונילים או פחמני אלפא, דקרבוקסילציה.
הקבוצה ההידרוקסילית הנמצאת בקרבה לקרבוניל, נוטה למסור יון מימן יותר ולכן המולקולה מתנהגת כחומצה.
קבוצת הקרבוקסיל יכולה להשתתף ביצירת קשרים אסטרים
הקשר האסטרי הינו תגובה בין כהל אשר מכיל קבוצת הידרוקסיל – בעלת תכונה בסיסית לקבוצת ההידרוקסיל – בעלת תכונה חומצית.
תגובות אסטריפיקציה מתרחשות תחת תנאים חומציים. קבוצת כהל משמשת כנוקלאופיל, חומצה – בתרשים מיוצגת כפרוטון משמשת כקטליזטור וגורמת לפולריות בקצה הקרבונילי דרך פרוטונציה חלקית. קבוצת הקרבוקסיל הינה  קבוצה  עוזבת – בתוספת הפרוטון מתקבלת מולקולת מים.  

מושגים

חומצה קרבוקסילית Carboxylic acid

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום