כתבות ומאמרים אחרונים באתר












© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!

התאקלמות לקור 

בהשוואה להתאקלמות חום, שינויים פיסיולוגיים בעקבות חשיפה כרונית לקור פחות מובהקים, איטיים יותר ופחות מעשיים מבחינת שימור טמפרטורת הליבה ומניעת פגיעות קור.
ספורטאים אשר נחשפים למזג אוויר קר עוברים תהליך אקלום, אולם השינויים הפיזיולוגיים אינם משמעותיים ותלויים באופן החשיפה לקור, כלומר משך החשיפה  והטמפרטורה. 
התאקלמות לקור מתרחשת בשלושה דפוסים:
התרגלות – habituation.
הסתגלות מטבולית.
בידוד ושימור טמפרטורה.
 

התרגלות – habituation. - דפוס ההתאקלמות הנפוץ ביותר שנצפה הוא התרגלות. באנשים שעברו התרגלות לקור קיימת הפחתה בעוצמת הרעידות ובכיווץ כלי הדם הפריפריים, עד כי כך שתגובות אלו עשויות שלא  להתרחש. מנגנון הרעידות מייצר חום ומאחר והפחתת זרימת הדם אל כלי הדם הפריפריים אמורה לשמר את טמפרטורת הליבה. באנשים אשר עברו התרגלות , לפעמים, אבל לא תמיד, ניתן לצפות בירידה בולטת יותר בטמפרטורת הליבה במהלך חשיפה לקור מאשר באנשים אשר לא עברו אקלום. מסיבה זו דפוס ההתרגלות מכונה גם התרגלות היפותרמית.
התרגלות לקור דורשת חשיפה ממושכת, יותר משמונה שעות, לתנאי טמפרטורה נמוכים, בימים עוקבים למשך לפחות לתקופה של שבועיים.
 
הסתגלות מטבולית – דפוס אקלום זה קיים גם הוא בתגובה לחשיפה כרונית לקור. הסתגלות מטבולית מושגת על ידי הפעלת מנגון הרעידות בעוצמה גבוהה מהרגיל ועל ידי כך ייצור חום משמעותי יותר. לא ידוע בוודאות האם סוג זה של אקלום מושג בתגובה לחשיפה כרונית לקור או שהתגובה הפיזיולוגית קשורה להבדלים בתזונה או בהרכב הגוף של הנבדקים. בנוסף לעליה בייצור חום כתוצאה מרעידות, לאחר חשיפה כרונית לקור חלה עליה בהוצאה הקלורית היומית – BMR, עליה זו חלה גם לאחר חשיפה קצרה לקור אולם הינה משמעותית יותר באנשים אשר עברו אקלום.
 
 
בידוד ושימור טמפרטורה – סוג זה של אקלום מאופיין במנגנונים משופרים של שימור חום. בעקבות חשיפה לקור חלה ירידה מהירה ובולטת יותר בטמפרטורת עור ומוליכות תרמית נמוכה מהעור אל הסביבה. הירידה המהירה בטמפרטורת העור נגרמת על ידי כיווץ מהיר של כלי הדם אל העור, כנראה בגלל תגובה יעילה יותר של מערכת  העצבים הסימפתטית.  
קיימת סברה כי קיים מנגנון נוסף לשימור חום הגוף על ידי שינויים בזרימת הדם בגוף.
בתצפיות בצוללות קוריאניות בשנות השישים, כאשר עדיין לא השתמשו אותן נשים בחליפות צלילה, נראה כי נשים אלו מסוגלות לשמר את חום הגוף על ידי יכולת בידוד ושימור חום בדרך שלא הוסברה. לאחר שנשים אלו התחילו ללבוש חליפות צלילה, נראה היה כי הגוף השבית את מנגנון בידוד ושימור החום.  
 

כתבות בנושא פיזיולוגיה