המושג דיאטה קטוגנית מתייחס למעשה לקבוצה של דיאטות עתירות שומן וחלבון ודלות בפחמימות. במקור פותחו דיאטות אלו על מנת לעזור בטיפול בילדים, במתבגרים ובמבוגרים עם אפילפסיה ומחלות אחרות. השם קטוגנית מתייחסת לייצור המוגבר של גופי קטון כתוצאה מחמצון שומן בתנאים בהם חסרות לגוף פחמימות. גופי הקטון בדרך כלל מופרשים בשתן. רמה גבוהה באופן חריג של גופי קטון נקראת קטוזיס. נראה כי קטוזיס עוזרת בהפחתת תדירות וחומרת התקפי אפילפסיה, למרות שהסיבות להשפעה זו אינן מובנות במלואן.
עד 1930, דיאטה קטוגנית שימשה לטיפול במבוגרים ובילדים עם אפילפסיה. בשנת 1938, נכנסה לשימוש התרופה פניטואין (דילנטין) לטיפול באפילפסיה ובעקבותיה התווספו תרופות נוספות. בעקבות התפתחות הטיפול התרופתי, רופאים התייחסו לדיאטה כמיותרת, מספר בתי החולים שהשתמשו בדיאטה כאמצעי לטיפול באפילפסיה פחת באופן משמעותי, אך עדיין נעשה  שימוש בדיאטה  כטיפול "הוליסטי" או טיפול "אלטרנטיבי" לאפילפסיה. העניין בדיאטת קטוגנית שוב ניעור באמצע 1990, בעקבות הצלחה בטיפול בחולים אשר לא הגיבו לתרופות כלשהן או לניתוחים. החל משנת 1994, הדיאטה הפכה למקובלת על ידי רופאים ונעשה בה שימוש בכ 40 מדינות ברחבי העולם לטיפול באפילפסיה בילדות.
 
 
שיקולים בהתחלת הדיאטה
התחלת הדיאטה תלויה ביישום פרוטוקול והשגחה רפואיים.
השיקול החשוב ביותר בנוגע  להתחלת הדיאטה קטוגנית הינו התועלת לילד. רוב הרופאים מעדיפים לא להשתמש בדיאטה במידה והילד נוטל תרופות, לעומת זאת, במידה והילד ניסה שניים או יותר סוגים של תרופות ללא הצלחה, או שנתקל בתופעות לוואי חמורות כתוצאה מהטיפול התרופתי, דיאטת קטוגנית מציעה את ההזדמנות לחיים נורמאליים יותר. מאחר ומדובר בילדים היישום של הדיאטה תלוי במידת בררנותו של הילד בבחירת מזונות, כמו כן דרושה שליטה עצמית, מאחר ואכילת  כמה פירורי עוגיות או כל מזון אחר המכיל סוכר תגרום להפסקת ייצור גופי הקטון באופן משמעותי. שיקול חשוב נוסף הינו התחייבות מצד כל המשפחה. היישום של הדיאטה מורכב ודורש השקעה רבה -  מדידת מנות מזון, בדיקת השתן של הילד בבית ( יש לבדוק את רמת גופי הקטון בשתן ), צפייה לתופעות לוואי אפשריות,  שמירה על איזון בין צרכי הילד האפילפטי והעדפות המזון של בני משפחה האחרים.
 
הדיאטה קטוגנית היא דיאטה לטווח ארוך, אך היא אינה מיועדת לשימוש בלתי מוגבל בילדים. רוב הילדים שמגיבים בחיוב לדיאטה נשארים איתה כשנתיים. הפסקת הדיאטה חייבת להיעשות באופן מדורג, רוב הרופאים ממליצים להורים להתחיל להוסיף מזונות פחמימתיים בהדרגה לתפריט של הילד כדי לראות אם ההתקפים עדיין נמצאים בשליטה.
 
 
יתרונות
יישום הדיאטה הקטוגנית גורם במקרים רבים לשליטה על ההתקפים האפילפטיים ללא צורך במנות גדולות של תרופות נוגדות פרכוסים המלוות בתופעות הלוואי הקשורים בהן. חולים אשר מגיבים היטב לדיאטה מסוגלים לנהל חיים כמעט נורמאליים.
 
 
חסרונות
דיאטה קטוגנית אינה דיאטת מדף. זוהי צורה חמורה של טיפול הדורש פיקוח רפואי קפדני, כמו גם פיקוח הורים. חולי אפילפסיה אשר עוקבים אחר הדיאטה חייבים להיות מלווים  בצוות מנוסה,  בדרך כלל במרכז לטיפול באפילפסיה. לא כל המטופלים מגיבים לדיאטה, על פי המרכז הרפואי  ג'ון הופקינס, למחצית מהילדים שמתחילים את הדיאטה הקטוגנית הקלאסית תהייה הפחתה של כ – 50% בתדירות ההתקפים כבר בחצי השנה הראשונה לטיפול. הקבוצה תציג שיפור גדול יותר בכ  90%, עם כ 15%  מהחולים  יהיו חופשיים לחלוטין מהתקפים. יש כמובן לשקול את תופעות הלוואי האפשריות של הדיאטה הקטוגנית הקלאסית: רמות גבוהות באופן חריג של שומנים בדם לאחר הפסקת הדיאטה, ירידה בצפיפות העצם, התייבשות, פיגור בגדילה הנגרם על ידי מחסור בחלבון,  דלקת של הלבלב, אבני כליה או מרה,  זיהומים תכופים יותר בשל מערכת חיסונית מוחלשת, בחילות, הקאות, עצירות, אי סדירות מחזור חודשי, מחסורים תזונתיים בויטמינים ובמינרלים.  
 
 
 
 

דיאטה קטוגנית













© כל הזכויות שמורות לבעלי האתר: ליאור שנהב. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם או לעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר. אין להתייחס למידע באתר כאל עצה רפואית , כתחליף לעצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם כל בעל מקצוע אחר. התוספים המתוארים אינם תרופות ואינם תחליף לתרופות. כל העושה במידע זה שימוש על מנת לטפל בעצמו או באדם אחר, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד!